שאלה מתוחה

כשאני מתוחה / כועסת / עצבנית הדבר הראשון שאני עושה הוא לאכול. זהו הדבר היחיד שמרגיע אותי. (מזל שזה לא קורה הרבה) אני יודעת שזה גרוע ותורם למשקל גופי, אך אינני מצליחה לשנות הרגל זה. כשאני במצב רוח כזה אני לא ממש חושבת וישר ניגשת למקרר. שאלותי הן: כמובן, האם למישהו רעיון כיצד לשנות הרגל זה? מהם התחליפים, שיכולים לעזור לי להרגע? (הרי זו הסיבה שבגללה אני ניגשת לאוכל) קשה לי למצוא תחליף שיעזור לי במצבי רוחי כאלה. (מה שאומר שכבר ניסיתי - הליכה, קריאה) ושאלה אחרונה לנירה - למה דווקא באמצעות אוכל אני מצליחה להרגע?

היי ליאת, לשנות הרגלים זה קשה, אולי תנסי פשוט להוציא את עצמך מהבית לכמה זמן וללכת עד שזה ירגע. הרי מתישהוא העצבים יעברו לא? אבל חוץ מזה, אם זה לא קורה הרבה מדי אז מה הבעיה פשוט לאכול דברים נורמלים? אז תרדי על תפוח גדול או סלט ירקות גדול עם טונה, או יוגורט עם גרנולה, לחם מלא עם ירקות וגבינה, יש כל מיני "אפשרויות זלילה" כאלה שירגיעו אותך. אולי גם הכנת האוכל תרגיע אותך ועד שתחתכי סלט כבר לא יבוא לך לאכול... אם את זוללת מתוקים אז נסי חטיפי דיאט או מעדני דיאט (תענוג, טוויגי) את יכולה לאכול אפילו שניים שלושה בלי להכניס הרבה קלוריות. כל זה בהנחה שזה באמת קורה לעיתים רחוקות. מעבר לזה אולי כדאי לך לפנות ליעוץ כלשהוא כדי לשנות את ההרגל

שלום ליאת ההרגל שאת מתארת משותף לאנשים רבים. אין שום סיבה ביוכימית לצורך לאכול בתגובה ללחץ או למתח. מדובר בהרגל שמגיע מגילאים מאד צעירים, שבהם איכשהו חלק מאיתנו התרגל לכך שכשרע לו מישהו דוחף לו אוכל לפה, או מנחם אותו באמצעות אוכל (ממתקים בדרך כלל). יש אנשים שההרגל שלהם בדיוק הפוך, דווקא כשהם בלחץ אז הפה נסגר להם והם לא מצליחים לאכול כלום. אם את לא בלחץ לעתים קרובות אני לא רואה שום סיבה להיטרד יותר מידי מההרגל הזה, הוא חלק ממך באופן מושרש מן הסתם, כמו הרגלים רבים אחרים. מאחר ואת מודעת לנטיה שלך, נסי בתקופות של לחץ להכין לעצמך מזונות דלי קלוריות יחסית, ולסלק מהבית מזונות שאת נוהגת לזלול בכמויות יתרות. למשל, אם את רצה לשוקולד, קני שוקו דיאט ומעדני שוקולד דיאט, ואל תקני שוקולד, שלא יהיה. אפשרויות נוספות הן לצאת לטיול, לשתות מים, ללעוס מסטיק, לתקן בגדים קרועים או לרקום (כשהידיים עסוקות אין מה שיעביר את המזון לפה). אני בטוחה שתוכלי גם כן לחשוב על עוד כמה רעיונות יצירתיים. בהצלחה.