יש לי שאלה ובנוסף גם בעיה..

שלום, אני בחורה בגיל 22 , גובהי הוא 1.67 משקלי 66 בערך, האם זה המשקל הרצוי? ובנוסף יש לי בעיה, והיא: אני נמצאת בדיאטה ולפעמיים באיזשהו יום שאני נשברת ומתחילה לזלול אני טורפת בשביל כל הימים שאחלתי מסודר ואף יותר מיזה. אוקיי, אז כבר אכלתי וזה כבר בבטן, אין לי חשק לראות אף אדם ולא לצאת מהבית מין דיכאון שכזה מה קורה לי ??? למה אני שונאת את עצמי כאשר אני נשברת??? תודה.

טלי, מוכר לי. האם את עושה דיאטה מבוקרת בקבוצת תמיכה או דיאטנית? אולי מה שאת עושה זה.. פשוט נוקשה מידי ואז את נשברת. עדי

נראה לי שאת קשה מדי לעצמך. סביר להניח שהדיאטות שאת גוזרת על עצמך הן קשות מדי ומשם הדרך לשבירה קצרה. ואז את מרגישה רע עם עצמך ונכנסת לדיכאון. זה בטח לא ינחם אותך, אבל כל מי שעושה או עשה דיאטה עבר את השלב הזה. צריך להבין שכדי להוריד ולשמור על משקל צריך לאכול נכון, לעשות פעילות גופנית ולא לצפות לתוצאות בלתי מציאותיות. גם אם יש לנו כמה ק"ג עודף (או כמה עשרות ק"ג) אנחנו צריכים לאהוב את עצמנו. ההורדה במשקל לא תשנה אותנו, היא תשנה רק את המראה שלנו וזה דבר שטחי לחלוטין. תפרטי אולי קצת איזה דיאטה את מנסה לעשות, ונוכל לייעץ לך באופן מעשי יותר. בהצלחה ולבריאות.

שלום טלי טווח המשקל התקין לגבהך הוא בין 55.8 ק"ג לבין 70 ק"ג, כך שמשקלך הנוכחי הוא במקום טוב בתוך הטווח התקין. אולי קשה לך לרדת במשקל כי לגוף שלך נוח במקום שהוא נמצא, והוא מתנגד לירידה. כדי להתגבר על הבעיה את צריכה לעשות דיאטה מאד מתונה, ולתת לעצמך לרדת מאד לאט, בקצב של 1/2 קילו בשבוע מקסימום. כך גם הסיכוי שתישברי ותעלי הכל בחזרה עם ריבית יורד. צירוף של פעילות גופנית קבועה יסייע לך במשימה. יכול להיות שאת לוקחת קצת יותר מידי ברצינות את שטיפת המוח התרבותית לגבי הרזון כתנאי הכרחי לכל אושר ועושר, ואז לא פלא שאם את לא רזה כמו מקל אז את שונאת את עצמך ואת כל העולם. אז תני לי להזכיר לך: קודם כל משקלך תקין, את לא בעודף משקל. שנית, גם שמנות בהרבה ממך יכולות להיות יפות, נאהבות, סקסיות ומאושרות, אם הן רק נותנות לעצמן . אם תעשי פעילות גופנית לא רק שתרגישי יותר נוח בתוך גופך, גם ההרגשה הרעה תשתפר, בין אם תרדי במשקל ובין אם לאו. בהצלחה.