אבקות חלבון

צביקה שלום. רציתי לשאול האם כל הבעיה באבקות החלבון למיניהן היא החשש לצריכת יתר, או שבמידה ואני יודע בדיוק כמה אבקה אני נוטל אז פתרתי את הבעיה? או שיכול להיות שאבקות אלה לא כאלה תמימות ומכילות סטרואידים או כל מיני מרעין בישין כאלה ואחרים? ואם כן, איך בדיוק בודקים איזו אבקה יותר "טהורה" מחלבונים מרוכזים בלבד?

ההמלצה הרווחת היא לצרוך לפחות 2 גרם חלבון לכל ק"ג ממשקל גופך, בכדי לאפשר תהליכי שיקום ובניה מחדש של רקמות שניזוקו במהלך האימון. אספקה לקויה של חלבון לאחר ביצוע מאמץ גופני תפגע ביעילות תהליכי הבנייה ותקטין את מהירות ההתאוששות שלאחר האימון. העיתוי של צריכת אבקת חלבון חשובה ביותר... הסיבה לכך היא שכאשר זמינות החלבון נמצאת בשפל, לאחר האימון, הגירוי לסינתזה של אנזימים של בניית השריר מצוי בשיא. בשלב זה נפתח חלון אנזימטי המאפשר בנייה גדולה יותר של מסת שריר והובלת החלבון והגליקוגן אל המאגרים התוך שריריים. נ.ב- צביקה,תקנני אם אני טועה...

לשרון ולמדריך כושר, השאלה עלתה רבות בפורום ואפילו אתמול עניתי בנושא ל...שרון). מציע לעשות חיפוש על המילים "חלבון" ו"אבקות חלבון". רשויות הבריאות והתזונה בארץ ובחול ממליצים לצרוך 0.8 גרם חלבון לכל קילוגרם ממשקל הגוף. לעוסקים בפעילות עצימה מומלץ לקחת 1 - 1.5 גרם. רק אנשים שעוסקים בפיתוח גוף (בודי בילדינג), שהוא דבר פסול בעיני, יכולים לקחת 2 גרם ביום. (בודי בילדינג גורם לנזקים בטווח הבינוני וארוך). אדם רגיל הצורך יותר מגרם וחצי ביום חשוב לנזקים הנגרמים מעודף חלבון ובכלל זה פגיעה בכליות, בכבד, במפרקים, חומציות יתר. את כל צריכת החלבון היומית ניתן לקבל מהמזון. אני מתנגד לשימוש באבקות חלבון ובשיקויים למיניהם. היו כמה מקרים בהם נמצאו באבקות "התמימות" חומרים מזיקים כמו סטרואידים והורמונים שלא נרשמו בתווית המכילה את רכיבי האבקה. להלן קטע ממאמר של התזונאי יובל קסוטו ממכון וינגייט: "מחקר שבדק ספורטאים מאומנים הראה בבירור שצריכת 1.4 גרם חלבון לכל ק"ג גוף ליום תורמת יותר לבניית שריר מאשר צריכת 0.9 גרם בלבד, אך כשספורטאים אלו הגבירו את צריכת החלבון ל-2.4 גרם, לא נצפה כל שיפור נוסף (טרנופולסקי וחב', 1992). דהיינו, דרישת הגוף לחלבון לשם פיתוח הגוף אמנם גבוהה יותר, אך יש גבול לכמות החלבון האופטימלית לבניית מסת השריר. עיון בכל ירחון עממי המיועד לחובבי ספורט ופיתוח הגוף יעיד שהדרישה הרבה יותר של הספורטאי לחלבון (לעומת זו של האדם הממוצע), משמשת את יצרני תוספי החלבון לדחיפת מרכולתם: 'אם אדם שאינו עוסק בפעילות גופנית זקוק ל-0.8 גרם, והספורטאי זקוק לכמות כפולה, הרי חובה להשתמש בתוספי חלבון'. סיסמה כזו משמשת כמקדמת מכירות נפלאה, אך היא מטעה. התזונה בארץ, כמו בכל חברה מערבית, מספקת 20%-15 מהצריכה הקלורית היומית כחלבון (זילבר-רוזנברג, 1996 מאהאן וארלין, 1992; מועצת המחקר הלאומית, 1989). גבר ממוצע (בריא אך לא פעיל גופנית), בן 20, שמשקלו 72 ק"ג, ניזון מ-2900 קק"ל ליום (מועצת המחקר הלאומית, 1989). חישוב פשוט יראה שאם 15% מאותן קלוריות מקורן בחלבון, הרי תזונתו מספקת 435 קק"ל מחלבון. כל גרם חלבון מספק 4 קק"ל, מכאן שתזונתו היומית כוללת 109 ג' חלבון. חלוקת מספר זה במשקל גופו תלמד על צריכה יומית של 1.5 גרם חלבון לכל ק"ג גוף ליום! אם הוא יעסוק בפעילות גופנית, ועקב כך תעלה דרישת האנרגיה של גופו, צריכת המזון הנוספת תגביר ממילא את אספקת החלבון. לדוגמה: בהעלאת הדרישה האנרגטית ב-800 קק"ל ליום, הרי גם אם החלבון יספק רק 13% מהקלוריות (481 קק"ל ו-120 גרם חלבון), צריכת החלבון היומית תעמוד על 1.7 גרם לכל ק"ג גוף, נציגי הוועידה הבין-לאומית לתזונה ולספורט המליצו, על כן, לצרוך חלבון בכמות של 12%-15% מהצריכה הקלורית היומית (וויליאמס, 1995). גם לספורטאים העוסקים בפעילות אנאירובית, אחוזים נמוכים אלו מהצריכה האנרגטית הגבוהה יחסית מספקים את הדרישה המוגברת של הגוף לחלבון". מחקר שבדק ספורטאים מאומנים הראה בבירור שצריכת 1.4 גרם חלבון לכל ק"ג גוף ליום תורמת יותר לבניית שריר מאשר צריכת 0.9 גרם בלבד, אך כשספורטאים אלו הגבירו את צריכת החלבון ל-2.4 גרם, לא נצפה כל שיפור נוסף (טרנופולסקי וחב', 1992). דהיינו, דרישת הגוף לחלבון לשם פיתוח הגוף אמנם גבוהה יותר, אך יש גבול לכמות החלבון האופטימלית לבניית מסת השריר. עיון בכל ירחון עממי המיועד לחובבי ספורט ופיתוח הגוף יעיד שהדרישה הרבה יותר של הספורטאי לחלבון (לעומת זו של האדם הממוצע), משמשת את יצרני תוספי החלבון לדחיפת מרכולתם: 'אם אדם שאינו עוסק בפעילות גופנית זקוק ל-0.8 גרם, והספורטאי זקוק לכמות כפולה, הרי חובה להשתמש בתוספי חלבון'. סיסמה כזו משמשת כמקדמת מכירות נפלאה, אך היא מטעה. התזונה בארץ, כמו בכל חברה מערבית, מספקת 20%-15 מהצריכה הקלורית היומית כחלבון (זילבר-רוזנברג, 1996 מאהאן וארלין, 1992; מועצת המחקר הלאומית, 1989). גבר ממוצע (בריא אך לא פעיל גופנית), בן 20, שמשקלו 72 ק"ג, ניזון מ-2900 קק"ל ליום (מועצת המחקר הלאומית, 1989). חישוב פשוט יראה שאם 15% מאותן קלוריות מקורן בחלבון, הרי תזונתו מספקת 435 קק"ל מחלבון. כל גרם חלבון מספק 4 קק"ל, מכאן שתזונתו היומית כוללת 109 ג' חלבון. חלוקת מספר זה במשקל גופו תלמד על צריכה יומית של 1.5 גרם חלבון לכל ק"ג גוף ליום! אם הוא יעסוק בפעילות גופנית, ועקב כך תעלה דרישת האנרגיה של גופו, צריכת המזון הנוספת תגביר ממילא את אספקת החלבון. לדוגמה: בהעלאת הדרישה האנרגטית ב-800 קק"ל ליום, הרי גם אם החלבון יספק רק 13% מהקלוריות (481 קק"ל ו-120 גרם חלבון), צריכת החלבון היומית תעמוד על 1.7 גרם לכל ק"ג גוף, נציגי הוועידה הבין-לאומית לתזונה ולספורט המליצו, על כן, לצרוך חלבון בכמות של 12%-15% מהצריכה הקלורית היומית (וויליאמס, 1995). גם לספורטאים העוסקים בפעילות אנאירובית, אחוזים נמוכים אלו מהצריכה האנרגטית הגבוהה יחסית מספקים את הדרישה המוגברת של הגוף לחלבון" מציע לכם לנסות למצוא את המאמר המלא הנקרא: "חלבון: מקורותיו וצריכה מספקת" להלן הקישור: http://hakmon.googlepages.com/%D7%97%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%9F:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A7%D7%AA%D7%9C%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%95%D7%91 בהצלחה צביקה