סיבים תזונתיים

שלום רב, ראיתי כי בלחמים המועשרים בדגנים מצויינם גם המרכיבים הר"מ: סיבים תזונתיים לא מסיסים סיבים תזונתיים מסיסים מה ההבדל ביניהם, האם אחד מהם טוב והשני מזיק (או שאחד יותר טוב מהשני)? מהם הרמות של כל אחד מהם ל- 100גר' שיכולים להועיל, אם אוכלים באופן קבוע? אם אחד משני הסוגים הנ"ל אכן מזיק - באיזו מידה יש להמנע ממנו? באילו מזונות קיימים הסיבים התזונתיים והאם יש גבול מקסימלי לצריכה יומית אותו רצוי לא לעבור? האם יש סוגי מחלות אשר עקב כך רצוי שלא לאכול מוצרים העשירים בסיבים תזונתיים? בתודה מראש, דודי

דודי שלום, הנושא עלה רבות בפורום - מציע לך לעשות חיפוש בהמשך לתשובה שלי. שני סוגי הסיבים מועילים ושניהם נמצאים בכל המזונות מהצומח (הם לא נמצאים בחלבון שמקורו בבעלי חיים מתים או חיים...). הסיבים המסיסים (נמצאים במיחד בפירות ובשיבולת שועל) והם מועילים לאיזון העיכול ולהורדת רמות כולסטרול בדם. הסיבים הלא מסיסים (לא מפורקים על ידי מערכת העיכול) נמצאים בחיטה (מכאן בא סובין חיטה), באורז מלא, ירקות שורשיים, כרוב ועוד. הכמות היומית המומלצת היא כ 30 גרם ביום שבא מהמזון ולא מתוספים. אם תקרא את התזובה שנתתי לגל תבין את הבעיתיות שישנה ב"מינון המומלץ". כפי שרמזת זה משתנה בהתאם למצב הבריאותי של האדם. אנשים הסובלים מעצירות ומרמות שומנים גבוהות בדם, צריכים יותר סיבים. אנשים עם מחלות מעיים מדממות כמו קוליטיס וכרוהן צריכים להפחית את כמות הסיבים בצורה משמעות. באמצע ישנם כל האנשים "הבריאים" שלא צריכים להיות מוטרדים מכמות הסיבים אם תזונתם טבעית ומאוזנת. אגב, כדאי לדעת שסיבים תזונתיים סופחים מהמעי הדק כולסטרול, מיצי מרה,וחומרים כימיים רעילים, אבל גם ויטמינים ומינראלים. ולכן צריך להיזהר כשלוקחים תוסף סובין, דייסיבית או פסיליום (אין טוב בלי רע...). כלן גם אמרתי שחשוב לקבל את הסיבים מהמזון. בהצלחה צביקה