בעיות אכילה.

היי...! אממ... יש לי חברה שהיה לה עודף מישקל קצת היא התחילה לעשות דיאטה בהתחלה ולפי מה שהיא מספרת לי הדיאטה שהיא עשתה זה לאכול ולהקיא בכמיות.. אני דואגת לה כי אכפת לי מימנה היא ביקשה מימני לא לספר את זה לאף אחד... אני פוחדת לספר למישהו שזה לא יראה כמו בגידה בה כי היא חברה טובה שלי אז איני יודעת מה לעשות כרגעה היא לא ניראת זרה ממש אבל היא ירדה בצורה דרסטית מ68 קילו ל58 והיא 160 ס"מ אני דואגת לה מכיוון שליפני שנה אחותי כמעט מתה מאנורקסיה ואני יודעת כמה המחלה הזו קשה ואני יודעת איך לעזור לה אני פוחדת לספר את זה להורים שלה או לאחיות שלה או מישהו מכיוון שזה יראה לי בגידה כמו שאם אני אספר לה משהו ואבקש מימנה לא לספר והיא תספר את זה למישהו זה יראה כבגידה ולכן אני לא יודעת אם לספר את זה למישהו ואם לא לספר את זה אז איזו עיצה אתם יכולים לתת לי בנושא הזה הנערה זו בקרוב בת 18 ולכן היא עדין באחריות ההורים שלה ואיך עליי לעזור לה שזה לא יראה כבגידה. כרגע לפי איך שאני שומעת מימנה היא הפסיקה את ההקאות אבל היא אוכלת קרוב רק ל500 קלוריות ביום אבל לא מקיאה. אני יודעת שהיא חייבת טיפול אבל איך זה לא יראה כבגידה... בתודה א-ח-ר-ת.....

מותק, הילדה הזאת חייבת עזרה ולא את ולא היא כולי לעזור לעצמה אלא רק מומחים. ואת בתור חברה טובה שלה צריכה לפנות לרואפה\תזונאים\פסיכולוגית כדי שהם יעזרו לה לצאת מהמחלה הנורראית הזאת, אל תפחדי "לבגוד" בה כי הבגידה הזאת תציל אותה ממוות. ואני חושבת שעם לא תעזרי לה את תצטערי על כך ברגע שמשו נורא יקרה לה

עדין לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!! יש עוד עיצות? פליז אני צרכה לדעת! א-ח-ר-ת!

עדין לא יודעת מה לעשות!!!!!!!!!!!!!!! יש עוד עיצות? פליז אני צרכה לדעת! א-ח-ר-ת!

היי.. אני מדברת מניסיון של אנורקסיה.. ומכיוון שגם את מכירה את המחלה מאחותך, את יודעת שהדרך היחידה בעצם לצאת מהמחלה היא דרך עזרה של הסביבה, חברים, משפחה. אני מבינה אותך כשאת אומרת שאת מפחדת לבגוד באמון שלה אליך, אבל אולי, את יכולה לנסות "להעיר" אותה, אני חושבת למשל על אפשרות שתציעי לה שתבואי איתה לדיאטטנית, תשאלי אותה בצורה הכי כואבת, אם היא לא הייתה רוצה לאכול.. היא רוצה, והיא יודעת שהיא רוצה, היא רק מכחישה את זה לעצמה, וחושבת שהיא לא כמו כולם, היא לא רעבה, היא לא צריכה, תסבירי לה שהדיאטה שלה יצאה משליטה, ויש דרך להיות רזה ולאכול.. את בטח יודעת את כל זה מאחותך.. אז פשוט תכאיבי לה, ותציעי לה ללכת איתה לייעוץ של תזונאית ותדגישי למשל: "כדי שתוכלי להמשיך להיות רזה וגם לאכול יותר".. בכל מקרה אם זה לא עוזר או לא נראה לך, את הרי יודעת שהיא צריכה וחייבת עזרה...!!!! תנסי למשל להפנות את תשומת הלב של האחיות שלה, של אמא שלה להרגלי האכילה שלה, דרך רמזים, לא חייב לומר במפורש.. בצורה כזו שיראה כאילו שהן הבינו את זה לבד, את לא אמרת כלום, לא בגדת באמון שלה, לא גילית לאף אחד, אבל הרגלי אכילה הם כביכול לא משהו שהיא תוכח להסתיר באמת מהמשפחה שאיתה רוב שעות היום.. "זה היה ברור שהם יבינו את זה מתישהו" תגידי לה.... את יכולה למשל כשאת מתקשרת אליה הבייתה ומישהו אחר עונה לטלפון, כשאת שואלת מה נשמע ולפני שמעבירים לך אותה, תשאלי מה היא אכלה היום, או תזרקי הערה כמו: "היא לא אוכלת טוב/כמו שצריך/מספיק.." מעכשיו לא צריך הרבה כדי שהם לבד יסתכלו על מה שהיא אוכלת או לא אוכלת.. ויבינו לבד. וכן.. כמה שזה נשמע רע... תשקרי, אם היא אומרת שאמרת משהו.. תשקרי, לא אמרת כלום.. סתם ציינת איזו הערה.. היא לא צריכה לדעת בכלל.. יותר רע ויותר קשה זה לתת למחלה להשתלט עליה, ויש לזה השלכות של שנים... מבטיחה לך.. בכל מקרה יש לה מזל שיש לה חברה כמוך, אל תשמרי לעצמך אם המשפחה לא מבינה את הרמזים.. תגידי לה במפורש שאת הולכת לספר להם.. ותספרי.. היא תכעס, נכון, אבל בתוך תוכה היא ממש תודה לך.. היא רוצה לאכול בסה"כ..(גם להיות רזה.. אבל באמת שגם לאכול..) זהו.. ארוך.. אני לא יודעת אם עזרתי... אני מקווה שקצת כן. אל תעזבי אותה, זה הכי חשוב! היא צריכה אותך, את המשפחה כדי לצאת מזה.. אי אפשר לבד..!!!!!! שיהיה לכן בהצלחה.. ואני פה לפעמים אם תרצי לשאול... נועה.