לכל הבנות המתוסכלות ...

רציתי לשתף אתכן, כל הבנות שאולי עדיין לא מודעות לכך שיש להן הפרעות אכילה שונות, שאגב מאוד שכיחות בקרב הנשים בארץ ובכלל בעולם ורק סוחפות אחריהן עוד 'קורבנות': אני בחורה בת 21, השתחררתי לא מזמן מהצבא לאחר תקופה נהדרת. אני מעידה על עצמי שהנני בחורה מאוד חברותית, אוהבת ספורט וכמובן- אוכל! לפני שהתגייסתי, הייתי מאוד רזה וחטובה, אך לאחר השירות נשקלתי וגיליתי לתדהמתי שהעליתי כמעט 9 ק"ג! כשאמרתי זאת למשפחתי ולחברותיי בתום השירות, לא האמינו לי. כנראה בשל גובהי(1.71) השומן התפרס אצלי בגוף בחלוקה שווה ולא היה כ"כ מורגש כלפיי חוץ. אך אני מאוד הרגשתי, לפי המדים שהתרחבו עם הזמן ולפי מידות הבגדים שגדלו גם כן. עוד בצבא, כל זה הכניס אותי לתסכול וכל פעם הכרזתי על דיאטה זו או אחרת. הצלחתי לשמור לשבוע ונשברתי כל פעם מחדש. הייתי מכריזה על ימי צום ואז כשהייתי כבר מורעבת התחלתי לזלול כל מה שראיתי במקרר, כולל דברים משמינים ביותר. עם הזמן השומן נשאר ואף עלה ועדיין אני נלחמת בו אך ללא הצלחה. יום אחד ראיתי מישהי בטלויזיה שדיברה על כך שהייתה בולימית ובעזרת טיפולים יצאה מזה. כ"כ נבהלתי מכיוון שהרגשתי שכל מילה שהוציאה מהפה, כאילו מכוונת אליי. כלומר, הרגשתי בדיוק כמוה. נכנסתי מהר לאינטרנט וכשמצאתי מידע על בולימיות הבנתי שאני משתייכת לקבוצה הזו. במשך 3 שנים, עברתי גיהנום בנסיונות להרעיב את עצמי, להתאמן באובססיביות, אכילה מופרזת עד שהגעלתי את עצמי! לפעמים ויתרתי על חיי חברה בשל מבוכה מאיך שנראיתי! ועכשיו החלטתי לשים לזה קץ! מספיק להזיק לעצמי! נמאס לי כבר לאגור את הכל בבטן ולשחק כאילו הכל בסדר לפני משפחתי וחבריי- אני לא בסדר! אני זקוקה לעזרה! נמאס לי להיות עצבנית כל הזמן בכל פעם שאני מסיימת לאכול או סתם בלי שום סיבה, נמאס לי להתבייש ללכת לקנות בגדים(משהו שפעם הייתי עושה ונהנית ממנו מאוד!), נמאס לי לספור קלוריות בכפייתיות! וגם אתן, שמזדהות איתי, זה דבר שמצריך טיפול מיידי, לפני שזה יחמיר עוד יותר, וזה בהחלט עלול להחמיר! אני בדרכי למצוא פסיכולוגית ולצאת מהמעגל הנוראי הזה, לא יודעת מה איתכן...

שלום לך ראשית כל הכבוד על המודעות ועל לקיחת אחריות ועל זה שאת משתפת אותנו. אכן בולמיה מצריכה טיפול נפשי תזונתי משולב. רק תבדקי שמי שאת הולכת אליה מתמחה בהפרעות אכילה כי זו התמחות יחודית. בהצלחה ואם תרצי הכוונה את יכולה להתקשר אלי.

תארת את מה שעובר עלי גם. אני בת 21 ושוקלת 53 קילו. אני לא אומרת שאני שמנה, אבל אני רוצה להיות מידה 26 בג'ינס שזה מצריך אותי להיות מאוד שקולה עם מה שאני אוכלת ומתי. לגבי ספורט אני לא רושמת כי אני לא כל כך אוהבת למרות שעשיתי מספר פעמים מנוי לחדרי כושר אצלי בעיר. ניראה לי שהבולמיה לא פסחה עלי (שוב, לפי התיאורים שלך- פעם הייתי גם מקיאה, מרעיבה, לוקחת משלשלים....) אני לא רוצה ללכת לפסיכולוג או אולי אפילו פסיכיאטר כי זה מביך ומבייש.... לא? אני מאחלת לך וגם לי בהצלחה.