מה לעשות?!

שלום! זה סיפור חיי המתומצת..בתוכי קיימים 2 אנשים..זאת שכולם מכירים ומי שאני באמת. אני בת 18,מגיל 12 אני סובלת מאכילה כפייתית,היום אני מסוגלת להגיד את המילה,בחיים לא הצהרתי על זה בפניי אף אחד,אבל היום אחריי שינוי שעברתי בכוחות עצמי,להודות דבר ראשון בפניי עצמי במחלה הזאת ולהבין שאני לא יכולה לפתור את הבעיה לבד!שאני צריכה עזרה! במהלך השנים היו תקופות שהצלחתי לשרוד כמה חודשים ואף הגעתי ל-5 חודשים של בלי התקפות. (אני משתמשת במילה לשרוד ולא להירפא כי ברגע שחזרתי לא נרפאתי,משהו בי לא נפתר עד הסוף ולכן הדבר חזר שוב ושוב).כל התקף גרם לי להרגיש יותר רע,כל התקף גרם לי לשנוא את עצמי עוד יותר. שכחתי לציין ואני חושבת שהעיניין חשוב-אני ילדה מאוד חברותית המוקפת בחברים וחברות,אינני ילדה דחויה בחברה ולכן אני חיה ב-2 עולמות,עולם אחד שבו אני נאבקת על ניסיון להירפא מהמחלה ובעולם השני אני חיה חיי חברה מאוד סוערים ומאוד לא אמיתיים,מחייכת מבלי להיות שמחה,יוצאת וכל מה שאני מרגישה זה שאני רוצה להיות לבד,כל מה שאני עושה מנוגד למה שאני מרגישה. אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי ואינו יכולה יותר! קראתי בספרים שונים על המחלה-על האכילה הכפייתית אולם אני לא חושבת שהספרים ירפאו אותי,אלא מישהי שמבינה בתחום,הודה לך מאוד אם תוכלי לסייע לי ולתת לי כיוון..לאן לפנות? תודה מראש..!

שלום רב, חשוב מאוד שאת יכולה להודות בפני עצמך בבעיה. זהו צעד אמיץ וחיוני להצלחה. אל תנסי להתמודד לבד או בעזרת ספרים. זה בהחלט לא מספיק. מציע לך לפנות למומחה לענין הפרעות אכילה וגם לשתף את ההורים. יש היום מספיק ידע כדי לרפא את הבעיה ואין צורך שתסבלי.