לכבוד בלה

שלום אני בחורה צעירה בת 22 וכן אני שמנה וברור שלא טוב לי ואין לי חבר ובגדים שאני אוהבת אני שוקלת בסביבות 75 ואני 168 השאלה שחוזרת כאן היא למה אוכלים ואני יודעת למה אני אוכלת אוכל הוא חלק כיף מהחיים למשל טסתי לא מזמן לטורקיה במלון נתנו לנו אוכל 4 פעמים ביום אני ברחתי מאחת מהם כל יום אבל זה היה כיף לקום בבוקר לקרסאון חם ושוקו או לחביתה מלאה בגבינה צהובה ברור שגם לרקוד בלילה היה כיף אבל זה חלק לפני כמה שנים הייתי בצרפת ושם למשל יש דברים מדהמים מכל בחינה הלכתי לראות ציורים יפים ובנינים מיוחדים והלכתי גם למסעדות וטעמתי כל מני דברים שיש רק שם ברור שבחודש שם עליתי 6 וגם כאן בארץ לפעמים כיף לי להזמין סיני או יושבים כל החברה ומזמינים פיצפה וסרט האוכל הוא חלק מהחיים שלי לפחות ולצערי והאמת אני יכולה לשבת שעות ולפנטז על כמה כיף יהיה לי עם אני יהיה רזה והבגדים והביטחון והכול אני מבינה שיש עיזון ואת לא אומרת לא לאכול והאמת אני משתדלת שלא לאכול הרבה עכשיו שמרתי ורק בערבי חג אכלתי יותר בלי לבדוק את עצמי ואני מקנה בחברות שלי שבלימודים יכולות לקנות מוקפף או ללכת בלילה לשתות בירות וציפס אז למה אני אוכלת אני אוכלת כי זה חלק מהכיף זה חלק מחוויה זה חלק למשל אתמול ישבתי בבית כי חברות שלי הלכו בשתיים בלילה לאכול בשר והיום ערב חג ולשבת ולראות אותם אוכלות לא עושה לי טוב אז זאת הסיבה אולי לא כל הסיבה כי למשל זה שכבר חודש אני מתה לאכול סיני זה כי אני אוהבת את הטעם אבל אני יודעת שזה מטוגן ועכשיו שאני רוצה לרדת ויש חגים אסור. ואולי אני אמורה להיות שמנה מחשבה עצובה וכאבת אבל............. כן יש לי גם קצת בעית אכילה אבל אני לא יכולה להפיל הכל על המוח שלי גם אני לא בסדר תודה על ההקשבה ואני ממש ממש רוצה תגובות במיוחד ממך בלה

שלום ענת, אני מאוד ממליץ לך לפנות לדיאטנית או מטפל מנוסה אשר יוכל להרכיב לך תפריט מאוזן וטעים. ואגב, דיאטה טובה אינה מגבילה אותך בכמויות המזון. ועוד אגב, אין ירידה במשקל ללא פעילות גופנית קבועה ומסודרת. אז הנה החגים עברו ואפשר להתחיל. זאב

שלום ענת. ראשית תודה על השיתוף הנפלא שלך. את בחורה עם המון מודעות עצמית וזו כבר התחלה של שינוי. את מתארת מצב בו את מצד אחד מרגישה שמנה (אכן יש לך עודף משקל מסוים), דבר המצער אותך וגורם לך עוגמת נפש ,ומצד שיני אינך רוצה לוותר על המזון וכל ההנאות הקשורות באכילה על מנת לצאת ממצב בו את נמצאת. את מאד נהנית מחווית האכילה וזה מצוין אבל נראה על פי התיאורים של שחוויה זו תופסת מקום גדול מידי וחשוב מידי בחייך. כאלו אמרת שאם אני לא אוכל כל הזמן, הרבה ומזון לא בריא אני לא אוכל להנות מהחיים. אז ראשית - אם היית בצרפת ראית שהצרפתים אוכלים הכל ונשארים רזים . איך זה קורה? הרבה בגלל שאכל תופס אצלם מקום חשוב אך לא מרכזי מידי. הם אוכלים כשהם רעבים פיזית בלבד ,ולא יאכלו במקרים אחרים. אצלך עושה רושם שהמזון ממלא הרבה צרכים אחרים שלא קשורים באכילה ועל זה צריך להתחיל לוותר.ואכן זה לא וויתור קל , אבל אם את רוצה לחיות חיים מלאים ומאוזנים, חיים של הנאה מעצמך ומגופך וגם כמובן מאכילה עליך להתחיל תהליך של מודעות עצמית, אשר בסופו של דבר תסגלי לעצמך צורת אכילה של רזה טבעי - זה שאכל הכל ונשאר במשקל מאוזן. בהצלחה.