לעדי ואיילת

היי אך להתחיל? אני מבינה את ההרגשה של איילת אבל אני כן חושבת שניתן לילמוד מן הניסיון שלך עדי אני מבינה שאת מתמודדת עם בעיות השמנה ועוד ואני תמיד אוהבת לדעת מה עוד אנשים יודעים אבל חשוב לי לציין את זה .(ואני חושבת שזה מה שאיילת מנסה בדרך שלה לכתוב לך) אני בחורה בוגרת בת 26אני יודעת שלצום ימים לזלול ימים להקיא אני יודעתתת שכל זה לא טוב לא בריאה ולא מה שירזה אותי באמת אבל בין זה שאני מבינה ובין ההרגשה בין המחשבות שעוברות בראש ובין ההבנה אין קשר קראתי שכתבת לבחורה שחושבת שהיא בולמית לאהוב את עצמה שהיא לא בתיכון (שזה יפה ונכון אבל..) אבל בעצם זאת הבעיה שלה וזאת בעיה פסיכולוגית ולא ניתן להעלים אותה כך למשל אני רזיתי המון אני במשקל שאני אמורה להיות אבל שאני רואה את עצמי אני נגעלת אני שמנה אני רוצה להרעיב את עצמי להקיא את כל מה שיש בי ואין לי אך לא לחשוב שזה כך כי זה שם כמו שלפעמים שאני מתחילה לאכול ואני יודעת שבסוף זה יהיה רע אני לא מפסיקה בקיצור מה שאת למדת במשך החיים חשוב לנו כאן לי לפחות אבל גם אני ואני חושבת שגם איילת (אני חושבת) סובלות בעיה שהיא פסיכולוגית גם בעצם הרבה מהאנשים השמנים סובלים וזה לא נפתר כל כך מהר כי אז לא היו כל כך הרבה אנשים עם בעיות אכילה........... בקיצר הבעיה היא עמוקה ולהתרחק מאוכל או לחשוב שאני יפה לא עוזר בבעיה אולי מרחיק אותה לכמה זמן סליחה שזה מבולבל או פוגעה השמח לדעת מה את חושבת וגם את איילת יום טוב

נכון. הפורום הזה נוגע לפעמים בבעית השמנה שהיא מעבר למה מותר לאכול ומה אסור. זה יותר מורכב, זה לא דיאטה. ונראה לי לפי התשובות הפשוטות של עדי שאולי יש לה נסיון בלעשות דיאטה אבל לא בלפתור את הבעיה אחת ולתמיד. ולכן אני לא מבינה עצות כמו "אל תכניסי את זה הביתה" או "תתחילי לאהוב את עצמך". אם היתי מסוגלת לקום בבוקר, לאהוב את עצמי, להפסיק את בולמוסי האכילה, היתי אדם מאושר והיתי 50 ק"ג. אבל אני לא. כי מאיזו שהיא סיבה שהיא כנראה חזקה ממני אני חייבת להיתקף בבולמוסים כפעמיים בשבוע. ולכן אני לא מצליחה לרדת את מעט הק"ג שעליתי מאז שירדתי 20 ק"ג. ולכן אני כל הזמן בודקת את עצמי, האם זה פיזי הצורך הזה (כי אכלתי משהו שגורם לי לכך) או נפשי. ואם זה נפשי, הפתרון מורכב יותר. אני בטוחה שלבלה היה מה להוסיף כאן. מאחלת בהצלחה לכולכן. מקוה שהבהרתי את עצמי. חג שמח.

איילת, גם לי יש מידי פעם בולמוסי אכילה, אבל! אני בערך יודעת מתי הוא עומד לקרות ואז אני דואגת בבית שיהיו לי חטיפים שאני פחות אוהבת, כדי למתן את הבולמוס! דבר שני: אצלי וברוב המקרים הבעיה היא בבית. כלומר, לא בעבודה, או במקום הלימודים או בכל מקום אחר. כשעבדתי במקום שהיה בו חדר ישיבות, ביקשתי מחברה שלי שכשהיא יוצאת, ואין ישיבה, שפשוט תנעל את הדלת! דבר שלישי: הרבה פעמים השומן מחפה על מצוקות אחרות. אם יש בעיה, שווה לדבר עליה! לא תמיד חייבים איש מקצוע, אפשר גם אימא, חברה, אחות מישהו אחר. ניסיתי, וזה עובד! וכן, אני אוהבת את עצמי עם זה שמידי פעם יש לי נטייה לבולמוסים! עדי

שלום חמודה, קיבלתי חלק מהדברים שאמרת וזה חשוב. גם אני בראש עדיין שמנה ולא יעזור. אני כל הזמן צריכה להיות בשליטה על מה שאני אוכלת (אצלי, בייחוד אם אני בבית. כשאני עובדת או מתנדבת (כן, אני מתנדבת פעם בשבוע ). אני למשל, ממש מכורה לאוכל! אני אומרת דבר כזה: אחד מכור לסמים, השני מכור להימורים, השלישי מכור לסיגריות, ואני... לאוכל!!! למה? ככה. לא מצאתי לעצמי תשובה (הרבה פעמים התמכרות היא תוצאה של דברים אחרים). כן, אני עדיין חושבת שאדם צריך לאהוב את עצמו. כלומר הבחורה שחושבת שהיא בולימת היא בת 20 והיא מסתכלת על התמונות שלה כשהייתה בת 17. אפשר להיות מתוסכלים, אבל אפשר גם להגיד: 3 שנים בגילאים הצעירים, זה המון! האם אני אותה בחורה שהייתי? ברור שלא. בכל מקרה, אם היא מרגישה שיש בעיה, אז שתבדוק! עם זה אני מסכימה עם זה. ארוך? סליחה. עדי (הכי חשוב לשמור על הנפש והגוף!(

תגידו זה נראה לכן באמת נחוץ או הגיוני לשפוט תשובות של אחרים?? ועוד תשובות שמעודדות לאהוב את עצמך או עיצות פרקטיות כמו להרחיק נישנושים ?? מודה, לי זה אולי לא היה עוזר אבל אולי למשהו אחר כן? ומה אכפת לכן בעצם? היא לא מנסה למכור כאן תרופות או לתת רעיונות מזיקים לאנשים.. אני מניחה שאם היה כך הדבר בלה הייתה מעירה לה ומבקשת ממנה לא לייעץ.. תחשבו בעצם, למה אתם חושבות שהזכות שלה לכתוב ולייעץ היא רק במידה והתשובות שלה יהיו "הולמות" את הדרישות שלכן? -אני בטוחה גם שלא כולם מתחברים או נעזרים בתשובות של בלה.. (למרות שאני כן-ובלה את נפלאה ועזרת לי מאווווד !)