אכילה כטרפיה נפשית
דיון מתוך פורום תזונה טבעית
לגב' אגמון שלום רב וחג שמח! ברצוני להפנות אליך שאלה לא קלה, כזו שמציקה לי מאוד. אני בחור בן 23 וחצי הסובל מבעיות נפשיות לא קלות בלשון המעטה. בעל נכות נפשית מזה שנים רבות. בשל מצבי העליתי לפני מספר שנים במשקל והגעתי למשקל עצום של 160 ק"ג בשיא על גובה של 1.80. זאת מסיבה ברורה בעיניי-חיפשתי מן פיצוי מיידי וראיתי באוכל כמשהו נגיש. למען האמת אכילה באמת הייתה מרגיעה את מצבי הלחץ וכדומה. לפני שנה נכנסתי למשטר דיאטה קפדני, לחר אין-ספור כישלונות בעבר, והורדתי תוך עשרה חודשים המון. כיום אני שוקל 85-86 ק"ג... אך לאחר הדיאטה ובמהלכה החלו אצלי תופעות נפשיות כאלה שלא היו מוכרות לי בעבר. כמו דיכאונות למשל. עכשיו אני "שומר" ובאמת כמה חודשים נשאר על אותו המשקל. אוכל 3 ארוחות מסודרות ודי משביעות. הבעיה מתחילה בערב, אז אני נהיה רעב "למשהו טוב" ובא לי לטרוף. אני חורק שיניים ועוצר בעדי. אני מצליח, אבל אז מתחילה החגיגה של העצבים הדיכאון. אני מרגיש בין הפטיש לסדן. או להרגיע את עצמי באוכל או להיות שמן ומכוער. זה מן מעגל סגור שכזה ממנו אני לא יודע איך יוצאים. אני מבקש את עזרתך והכוונה מה עושים במצבי הסבוך. בתודה מראש, שמה
משה, סליחה על החטטנות: האם אתה בטיפול נפשי או משהו? עדי
לאחר שנים שכן הייתי, הרופאים איכשהו "הרימו ידיים" לאחר שלא הרגשתי הטבה. לאחר תקופה ארוכה בה לא נטלתי כדורים, חזרתי לא מזמן ליטול "אפקסור" 75 מ"ג, פעם ביום וזה מיוזמתי. ברגעי לחץ אני לוקח "לוריבאן". בזה מסתכם הטיפול הנפשי, שממנו, יש לציין, אני די מיואש.adi כתב/ה: > > משה, > > > סליחה על החטטנות: האם אתה בטיפול נפשי או משהו? > > עדי
מנהל פורום תזונה טבעית
