לבלה, שאלה מהותית

לבלה, שלום. הייתה לי הפרעת אכילה, טופלתי אצל דיאטנית ופסיכולוג. כיום אני מרגישה שאני כן רוצה לרדת במשקל, אוכלת הכל, כולל מתוקים, אבל במידה (בשומרי משקל). אני כן סופרת נקודות, אבל אני מרגישה שאני עדיין צריכה גבולות. את חושבת שבטווח הארוך זה יהיה לי טוב? נראה לי שקשה לי ללא מסגרת של תמיכה קבוצתית( הדיאטנית שלי הייתה כל כך מתוקה שהיא כבר לא הפחידה אותי....). אודה לך על תשובה.

יש לי עודף של 18 קילו....

שלום לך, זה הזמן לחשבון נפש וגדילה אמיתית אלמונית יקרה. זה הזמן להתחיל באמת להסתכל פנימה ולראות איך את רוצה לנהל את חייך ,ואיזה סיפור חיים את רוצה לכתוב. את רוצה שישימו לך גבולות, שיפחידו אותך שלא יהיו נחמדים אליך, רק אז תוכלי לשתף פעולה ולרזות. אבל גופך ונפשך הוכיחו לך בעבר שזה יהיה במחיר של הפרעת אכילה. דבר חשוב מאד עליך לזכור. הפרעת אכילה תחכה לך תמיד בפינה. מחכה להזדמנות לנעוץ בך שוב את שיניה לטרוף אותך שוב אם רק תתני לה. הנשק היחיד מולה הוא חופש ,עוצמה ואהבה עצמית. אל לך שוב לשים את עצמך בכלא עם דיאטנית לא נחמדה ,עם גבולות נוקשים שתפחיד אותך ובגללה ובשבילה את תרדי במשקל . ירידה כזו לא תחזיק מעמד. עליך לנהל דיאלוג אוהב עם גופך. הוא עכשיו בעודף בגלל סיבות מסוימות. תני לו להשאר שם עוד קצת. לאט לאט כמו שאת עושה עכשיו תאכלי נכון ובריא. הוא ירד. אולי לא את כל מה שאת רוצה. זו דרכו המיוחדת ללמד אותך עובדת חיים פשוטה אך כואבת, שכולנו כבני אדם נלמד יום אחד - אין לנו שליטה על גופנו, במלחמה אתו נשיג רק הרס ואבדון. עליך להשלים אתו וזה אומר להשלים עם עצמך. זהו - חג חרות שמח. ותצאי מעבדות של דיאטות לחרות של לא דיאטות - ורק אז תיהיי רזה לתמיד.