דיאטה (קצת ארוך).

הבעייה שלי קצת מורכבת.אני בת 24.אני 1.68 מ',שוקלת 80 ק"ג.הורדתי בסביבות 5 קילו.אני לא בטוחה.העניין הוא שתמיד אני מגיעה ל 80 ק"ג.ואז נורא קשה לי להתמיד.עובר לפחות חודש,עד שאני גם ככה מגיעה למשקל הזה.ואז איכשהו אני פשוט חוזרת שוב ל 85. אני אמא לילד קטן,בעבר שקלתי 60,70ק"ג.כל הזמן בסביבה הזו.בהריון עליתי רגיל,ואחרי הלידה.הזלילה הגדולה האמיתית היגיעה.נורא קשה לי להתמיד.אני לא רעבה,אני יודעת לעשות דיאטה בצורה מאוזנת.אבל התאבון הוא עז אפילו במחשבה.פיתויים יש בכל מקום.ומטבעי אני מרגישה שאני רוצה לאכול פשוט כמויות.גם אם אני עושה דיאטה,אני כן מסוגלת לאכול כמויות.עוגות,פיצות כל דבר.ודי נמאס לי מההתנפחות הזאת. אני לא מרגישה שאני רעבה.אבל בראש כל הזמן מדמיינת את כל הדברים האלה ,וכמויות של אוכל.איך משנים את החשיבה הזאת?איך ממשיכים בדרך הקשה של הירידה, אם כבר יש תוצאות,והכל נעשה בצורה טובה.אני מפחדת שאני פשוט לא אצליח לרדת יותר.כמובן שאני הולכת בדרך כלל כל יום חצי שעה,ועוד טיפונת.אשמח לקבל תשובה.

שרונה, תעיפי את הפיתויים מהבית!!!!! מניסיון שלי (אני לא אימא) ושל בנות שהן אימהות, זה עובד!!!! עדי

שלום שרונה הרעב שאת מדברת עליו יכול לנבוע מסיבות תזונתיות, כמו חסרים תזונתיים מסויימים, או מסיבות נפשיות שיכולות להיות רבות ומגוונות. כדאי שתפני לאיש מקצוע - דיאטנית, פסיכולוג, או לקבוצת תמיכה כמו אכלנים אנונימיים או שומרי משקל, או כל קבוצת תמיכה שקיימת באזור מגורייך. ייתכן שבקבוצה או בנוכחות איש מקצוע תוכלי להבין יותר טוב את המניעים שלך, מה מפריע לך לרדת, ולמה את כל פעם חוזרת לנקודת ההתחלה. ידע בתחום הדיאטות עדיין אינו ערובה להצלחה, כפי שנוכחת בעצמך. לפעמים מבחוץ, אדם אובייקטיבי יכול לראות דברים שאת לא יכולה לראות מבפנים. שווה ניסיון. בהצלחה.