אכילה מופרזת

שלום, כבר פניתי בעבר עם בעיה זו... אני אוכלת בצורה מוגזמת ולא מצליחה להשתלט על עצמי. אני אומנם לא שמנה,אבל נשים שמנות אוכלות הרבה פחות ממני. עדיף כבר אם הייתי משמינה מזה לפחות אז זה היה גורם לי לעשות דיאטה,וכך שום דבר לא מצליח לגרום לי לשנות את אורח חיי וניסיתי כבר כל כך הרבה פעמים אבל אני כל הזמן חושבת ועוסקת באוכל בלי רצון כי אני רוצה לחשוב על דברים אחרים ואפילו אחרי שאני אוכלת כמויות ההרגשה השאת לא נפסקת..מין דחף כזה שאומר לי לזלול עוד ועוד גם דברים משמינים וגם דלי קלוריות..ז"א זה כל אוכל שלא יהיה אבל בעיקר מאפים. אני כ"כ מתוסקלת מהעיניין כי זה עושה לי רע והאכילה הרבה גורמת לי פצעים:כי הרבה קלוריות זה גם הרבה שומן כנראה וכו'..,עובדה לאף אחד ממשפחתי אין את העיניין הזה. גם כשהבטן שלי מלאה מאוד עדיין בא לי לאכול משהו..אז כנראה זה בראש או בפה לא יודעת בכל אופן בדיקות הדם שלי תקינות ואני כבר עייפה מהמעגל הזה...(אני לפעמים אוכלת דברים שבכלל לא טעימים לי סתם אוכלת). לאף אחת/אחד שאני מכירה אין את הבעיה הזאת,אולי יש פה מישהו כזה???? יכול להיות שאני אוכלת בקמויות של בולימית או יותר אני כבר לא יודעת עד כמה אני מגזימה (רק שאני לאומתה לא מקיאה את זה). מה לעשות איך לשנות את חיי ?

אני לא דיאטנית ולא פסיכולוגית אבל לדעתי יש איזה סוג של הפרעת אכילה שהצורך באוכל בא לפצות על מצב נפשי לדעתי את צריכה לעשות שני דברים דבר ראשון ללכת לדיאטנית כדי שתיתן לך תפריט מסודר ודבר נוסף ללכת לפסיכולוגית זה טיפול לא קל אבל זה שווה את המאמץ כדי לצאת מהמעגל הזה א ח ת כתב/ה: > > שלום, > כבר פניתי בעבר עם בעיה זו... > אני אוכלת בצורה מוגזמת ולא מצליחה להשתלט על עצמי. > אני אומנם לא שמנה,אבל נשים שמנות אוכלות הרבה פחות ממני. > עדיף כבר אם הייתי משמינה מזה לפחות אז זה היה גורם לי לעשות > דיאטה,וכך שום דבר לא מצליח לגרום לי לשנות את אורח חיי וניסיתי > כבר כל כך הרבה פעמים אבל אני כל הזמן חושבת ועוסקת באוכל בלי > רצון כי אני רוצה לחשוב על דברים אחרים ואפילו אחרי שאני אוכלת > כמויות ההרגשה השאת לא נפסקת..מין דחף כזה שאומר לי לזלול עוד > ועוד גם דברים משמינים וגם דלי קלוריות..ז"א זה כל אוכל שלא יהיה > אבל בעיקר מאפים. > אני כ"כ מתוסקלת מהעיניין כי זה עושה לי רע והאכילה הרבה גורמת לי > פצעים:כי הרבה קלוריות זה גם הרבה שומן כנראה וכו'..,עובדה לאף > אחד ממשפחתי אין את העיניין הזה. > גם כשהבטן שלי מלאה מאוד עדיין בא לי לאכול משהו..אז כנראה זה > בראש או בפה לא יודעת בכל אופן בדיקות הדם שלי תקינות ואני כבר > עייפה מהמעגל הזה...(אני לפעמים אוכלת דברים שבכלל לא טעימים לי > סתם אוכלת). לאף אחת/אחד שאני מכירה אין את הבעיה הזאת,אולי יש פה > מישהו כזה???? יכול להיות שאני אוכלת בקמויות של בולימית או יותר > אני כבר לא יודעת עד כמה אני מגזימה (רק שאני לאומתה לא מקיאה את > זה). > מה לעשות איך לשנות את חיי ?

אני לא דיאטנית ולא פסיכולוגית אבל לדעתי יש איזה סוג של הפרעת אכילה שהצורך באוכל בא לפצות על מצב נפשי לדעתי את צריכה לעשות שני דברים דבר ראשון ללכת לדיאטנית כדי שתיתן לך תפריט מסודר ודבר נוסף ללכת לפסיכולוגית זה טיפול לא קל אבל זה שווה את המאמץ כדי לצאת מהמעגל הזה א ח ת כתב/ה: > > שלום, > כבר פניתי בעבר עם בעיה זו... > אני אוכלת בצורה מוגזמת ולא מצליחה להשתלט על עצמי. > אני אומנם לא שמנה,אבל נשים שמנות אוכלות הרבה פחות ממני. > עדיף כבר אם הייתי משמינה מזה לפחות אז זה היה גורם לי לעשות > דיאטה,וכך שום דבר לא מצליח לגרום לי לשנות את אורח חיי וניסיתי > כבר כל כך הרבה פעמים אבל אני כל הזמן חושבת ועוסקת באוכל בלי > רצון כי אני רוצה לחשוב על דברים אחרים ואפילו אחרי שאני אוכלת > כמויות ההרגשה השאת לא נפסקת..מין דחף כזה שאומר לי לזלול עוד > ועוד גם דברים משמינים וגם דלי קלוריות..ז"א זה כל אוכל שלא יהיה > אבל בעיקר מאפים. > אני כ"כ מתוסקלת מהעיניין כי זה עושה לי רע והאכילה הרבה גורמת לי > פצעים:כי הרבה קלוריות זה גם הרבה שומן כנראה וכו'..,עובדה לאף > אחד ממשפחתי אין את העיניין הזה. > גם כשהבטן שלי מלאה מאוד עדיין בא לי לאכול משהו..אז כנראה זה > בראש או בפה לא יודעת בכל אופן בדיקות הדם שלי תקינות ואני כבר > עייפה מהמעגל הזה...(אני לפעמים אוכלת דברים שבכלל לא טעימים לי > סתם אוכלת). לאף אחת/אחד שאני מכירה אין את הבעיה הזאת,אולי יש פה > מישהו כזה???? יכול להיות שאני אוכלת בקמויות של בולימית או יותר > אני כבר לא יודעת עד כמה אני מגזימה (רק שאני לאומתה לא מקיאה את > זה). > מה לעשות איך לשנות את חיי ?

תנסי לעשות עוד כמה סוגים של דיאטות ויחד עם זה תלכי לחדר כושר או ללכת ולעשות הליכה

גם לי יש בדיוק את אותה בעייה, אני חושבת שזה נקרא אכילה כפייתית. אם יש למישהו פיתרון גם אני אשמח לקבל תשובה, גם אני זוללת בלי סוף ממש התקף זלילה, כמויות אדירות של אוכל שאני לא יודעת לאן הוא נעלם, גם משקל גופי תקין (אני לא שמנה-למרות שהייתי שמחה לרדת איזה 4-5 ק"ג) אחרי התקף כזה אני מרגישה כל כך גועל וחרטה וממש שונאת את עצמי, אני מרגישה מלאה ונפוחה וכאילו שמנתי והתנפחתי בכל הגוף, אפילו בהיקפים (למרות שאני יודעת שמבחינה הגיונית זה לא ייתכן לשנות היקפים כל יום), אני ממש מתוסכלת וכל הזמן מחפשת פיתרונות ולא מוצאת, כל הקטע של לזלול סתם אוכל קר וטפל ומגעיל, העיקר לזלול ולזלול, מה אפשר לעשות בעניין? דרך אגב גם אני לא מכירה אף אחד עם בעיה כזו וחשבתי שאני יחידה, כמה שזה אכזרי לומר-אני שמחה שאני לא. דרך אגב, בחודש וחצי האחרונים נרשמתי לחדר כושר, אמנם הרגלי האכילה לא השתנו כל כך אבל הוספתי הרבה ספורט, עד עכשיו לא ירדתי אפילו גרם (גם לא בהיקפים) וזה עוד יותר גורם לי תיסכול, מה יכולה להיות הסיבה? יכול להיות שהרסתי את הגוף שלי עד כדי כך שאני לא מסוגלת להוריד במשקל?

שלום אחת את מעידה על עצמך שאת לא שמנה, את רק אוכלת כל הזמן בלי הפסקה ועסוקה כל הזמן באוכל. את גם לא כותבת מה גילך, גובהך ומשקלך, ובכך את מונעת מאיתנו את היכולת להבין מה מצבך האובייקטיבי. אני מציעה לך לגשת לייעוץ אישי אצל דיאטנית, מאחר וללא ספק יש לך בעיה. הבעיה נשמעת בחלקה תזונתית וברובה פסיכולוגית. ככל שאיש מקצוע יעזור לך לאבחן מה הבעיה ויפנה אותך להמשך טיפול מהר יותר, כך תוכלי לצאת ממעגל העינוי מהר יותר. בהצלחה.

וגם המשקל והגובה שלי בסדר גמור,אין לי אינטרסט לשקר. דבר שני אני כן מבינה שזה חצי פסיכולוגי ואפשר לשנות את זה ע"י חשיבה..אבל זה נראה לי מעבר לזה..ממש דחף לאכול..ז"א כשאני סתם אוכלת עם חברות אז אני יכולה לאכול הרבה יותר מהן וזה מוזר גם אם אני מפסיקה את עצמי בכוח זה לא העיניין,פשוט מוזר לי שאני תמיד נשארת עם התאבון הזה אם אני אוכלת ואם אני לא.תופעה מוזרה,הרי הגוף של שמנה צריך לדרוש כאילו הרבה יותר אוכל ופה המקרה הפוך.

שלום לך, ניתן להסיק מהמצב שהינך מתארת כי יש איזושהו חסר נפשי. אני חושבת שרצוי להתייעץ עם בעל מקצוע בנושא. יכול להיות שאת צריכה יותר משמעות בחיים , כלומר- לעשות דברים עם עצמך. צאי לעבוד, לבלות, תעסיקי את עצמך עם הרבה מאוד דברים, וכמובן הרבי בפעילות גופנית שלא רק תורמת לך אלא גם תגרום לעלייה מוגברת של תחושת שובע. בהצלחה!