בולמיה

שלום לך. יש לי חברה שעל פי כל הסימנים והסיפורים סובלת מזו הבעיה לאחר שיחות הגעתי לדרך ללא מוצא שיכנעתי אותה לאחרונה ללכת לרופא באיום שאם לא, אספר להוריה. היא נגשה לרופא אבל לא נראה לי שזה הולך להשתפר ללא טיפול תרופתי עקב העובדה שהיא מתנהגת כך קרוב ל- 4 שנים. לאחרונה התחילה מעקב נוירולוגי אבל למיטב ידיעתי בתחום הרפואה זה קשור להתחלה של בעיות במערכות החיוניות בגוף עקב המחלה אשמח מאוד אם תנחיני במהרה מה לעשות בתודה מראש תומר שונם

תומר שלום, תנסה ב:http://doctors.co.il/forums/list.php?f=419 עדי

שלום תומר המעורבות שלך בבעיה הקשה של חברתך היא יפה מאד. אך כדאי שתדע ותיידע גם אותה: האחריות על חייה, ועל בריאותה הנפשית והגופנית הם בידיה, לא בידיך ולא בידי אף אחד מלבדה. הצעד הראשון בדרך לפתרון הבעיה הוא להכיר בעובדה שיש בעיה, ולפי סיפורך נשמע לי שחברתך נמצאת עדיין בשלב שבו היא לא רוצה להכיר בבעיה. היא יכולה בקלות לספר סיפורים לרופא, להורים , ליועצת בית הספר , לך ולכל מי שמסביבך. היא יכולה לעשות מאמצים כבירים כדי להסתיר מכולם את מה שקורה איתה, ולהצליח בכך. מה שאתה יכול לעשות הוא לנסות להעביר אליה כמה שיותר מידע על הנזקים שהיא גורמת לעצמה, ועל כך שיש דרכים לפתרון, בתנאי שהיא תכיר בכך שיש לה בעיה. אני מציעה לך לחפש ברשת, או בספריה, מקורות מידע מוסמכים (לא סתם אתרים עלומים) לגבי הבולמיה והנזקים שהיא גורמת, ולספר גם לחברתך את מה שאתה קורא. עוד דבר שאתה יכול לעשות הוא לחזור ולשנן לחברתך שאתה אוהב אותה גם אם היא שמנה. כמובן , אני מניחה שזה נכון, וגם אם היא רזה היום, סביר להניח שהיא חושבת שהיא שמנה. ואם לא- אז שתאהב אותה גם אם היא תשמין, ועדיין היא תהיה בעינייך סקסית ויפה. זה חשוב כי חלק מהמחלה הוא להאמין שכל הערך העצמי שלה נובע אך ורק מכך שהיא תשקול מעט. מקוה שאתה לא חושב ככה. בהצלחה.

נירה שלום קודם כל תודה על היחס אני מאוד מעריך זאת שנית לגבי תשובתך עם הקטע היותר פסיכולוגי אני מסתדר מצוין וכל מילותייך נאמרו ועדיין נאמרות אך מה הלאה מניסיונך הרב את בטח יודעת שהיא עדיין יכולה לסובב את כולם ולא לעשות מאומה . ידוע לי שיש אפשרות לטיפול תרופתי , ומשום מה אני חושב שזהו הפתרון היחיד. מה לעשות? תודה מראש תומר