שאלה לנירה

אדם שיש לו עודף משקל מרזה רק כשיש ירידה בכמות הקלוריות שהוא צורך נכון? הגוף מתחיל לפרק מיצבורי שומן כשהוא נמצא בחסך- נכון? זאת אומרת - שאם בן אדם אוכל מעט מאוד (כמעט צם) הגוף יכול לקבל את כל מה שהוא צריך ע"י פירוק תאי השומן.וזאת משום שבתאי השומן יש את מה שהגוף צריך. אם זה נכון - אז מדוע את ממליצה לא לצום .? את אומרת שבצום יווצרו לגוף חוסרים וזה מזיק לגוף. שאלתי - האם בשבוע צום באמת ייגרמו חוסרים לגוף, או שהגוף יכול להסתדר עם מה שיש בעודפי השומן שלו.? אני שואל את כל זאת משום שאני צם שבוע. ירדתי 4 קילו. אבל אני מרגיש חולשה. מרופא טבעוני שמדריך אותי קבלתי את ההסבר שהגוף מנקה את עצמו. מה דעתך?

דוד, אני לא נירה אבל לא מעט זמן בנושא. אבל כשאתה צם הגוף לא מפרק את תאי השומן!!! ארבעה קילו שירדת זה נוזלים ושריר. צריך לאכול נכון (כלומר דברים מעוטי קלוריות וגם את זה במידה(. מעדי

אם זה מניסיון אז בטח עברת מצום לדיאטה...אז אם יש לך איזו עצה לדיאטה נכונה שעובדת...אני אשמח לשמוע כי גם אני ניסיתי את הצום... הפסקתי וחזרתי למה שהייתי ועכשיו אני רוצה להתחיל דיאטה בריאה אז אם למישהו יש עצות...

כשאתה צם , הגוף שלך נכנס למצב חירום (זוהי אינה פעולה טבעית - לצום). לכן , הוא חייב אנרגיה זמינה בשביל להתקיים. הרבה יותר קשה לו לפרק שומן. לכן , דבר ראשון הוא ישתמש במאגרי הגליקוגן בכבד ובשרירים , הגליקוגן משמש כאנרגיה זמינה , אשר בעת פעילות גופנית , הגוף משתמש בה , וכאשר היא נגמרת , הוא יתחיל לפרק שומנים(במצב מסויים). מכיוון שבמאגרי הגליקוגן , כל גרם גלוקוז מוקף ב-4 גרם מים , כאשר הגוף משתמש בגליקוגן , משתחררים נוזלים אלה . לכן הירידה המהירה וה "משמחת" הזאת היא לצערך רק נוזלים ולא שומן. בין היתר אם תמשיך ככה, יתפרקו לך גם ריקמות השרירים , ואז בכלל תהיה שמח כי המשקל יצנח (שריר שוקל פי כמה משומן באותו נפח...). ברמת העקרון , לא כל התאים בגוף יכולים להשתמש בשומן כמקור אנרגיה. המוח למשל , לא מסוגל להשתמש בשומן כמקור אנרגיה. המוח חייב להשיג את האנרגיה שלו , זה העדיפות הכי חשובה לגוף שלך (לכן אתה מרזה.) כאשר אתה צם , המוח ישתמש במאגרי הגליקוגן שבכבד, כשאלה יגמרו וכבר לא ישארו מאגרים , סביר שתהיה ירידה במסת השומן , כי בסופו של דבר הגוף ישתמש גם בו , אולם הוא יפרק גם חלבונים וישרוף אותם בשביל להשיג את האנרגיה הדרושה לקיומו (כמו שהוא שורף את הגלוקוז...) וכשחלבון נשרף משתחררת בגוף אמוניה שזהו חומר כימי רעיל ביותר (בייחוד לתאי מוח). שלא נדבר על חוסרים תזונתיים , ויטמינים , חוסר בחומצות שומניות חיוניות ( כמוסות שמן דגים המכילות אומגה 3 למשל , מכילות כלכך הרבה חומצות שומניות חיוניות לגוף אשר לא יהפכו לשומן בסופו של דבר ). שלא נדבר על מצבים חמורים יותר כמו קטוזיס (שכבר אין לגוף אנרגיה , הוא מתחיל לייצר גופי קטיון בשביל לספק למוח אנרגיה.). (מנסיון אישי , כשתתחיל להריח אציטון בנשימה שלך , תדע שהמצב לא טוב...) נזק בלתי הפיך יכול להיגרם ללב, כפי שציינתי קודם , הגוף יפרק רקמות שריר(בשביל להשתמש בחלבונים) , והלב , הוא שריר כמו שאר השרירים. פירוק הלב הוא נזק בלתי הפיך. מערכת העצבים ועמוד השדרה צריכות כמות מסויימת של גלוקוז ביום בשביל לתפקד בצורה נורמלית. אתה עושה עומס על הכבד , עלול לפגוע בתפקודו , ועושה עומס על הכליות שצריכות לנקז את כל הרעלים שנצטברו מפירוק החלבונים (אם תמשיך ככה!). והרשימה עוד ארוכה . העצוב הוא , שכאשר כן תיכנס לדיאטה , ולא לצום , כשתחזיר את הפחמימות לגוף והגליקוגן יבנה שוב עם מים מסביבו תהיה עליה במשקל , ואתה תחשוב שהדיאטה לא עובדת (מה שלא נכון). המסכנה => לאט ובטוח. כי אחרת תצטער על כך.

שלום דוד אני מורידה את הכובע בפני הסקירה המפורטת שנתן פציינט יום שישי (-: ואם לסכם בקצרה: הדבר היחידי שיש ברקמת השומן הוא שומן, שבהתפרקו מספק אנרגיה, בזמן שהגוף למעשה צריך עוד הרבה חומרים שאינם רק ספק אנרגיה, אלא הם בעלי פעילויות שונות בגוף. בצום הגוף מפרק שריר יותר מהר מכפי שהוא מפרק שומן. זו הסיבה לירידה במשקל, וגם לחולשה שאתה חש. כשתחזור לאכול, השריר ייבנה מחדש רק אם תיתן לו סיבה טובה (פעילות גופנית). אם לא תעשה פעילות, תחזיר רק שומן, ומצבך יהיה גרוע בהרבה מאשר לפני הצום, תשמין יותר בקלות, ותהיה יותר שמן ויותר חלש. בהצלחה.