נשואה לסכיזופרן

את בעלי הכרתי לפני המון שנים, ידעתי כי בצבא, לאחר משבר, אושפז למשך שלושה שבועות. אך מצבו יציב כבר שנים הוא מטופל, עובד, סיים לימודים ומתפקד כרגיל. ידעתי כי ההתקף הפסיכוטי הוגדר כסכיזופרניה, אך לא ממש התעמקתי בדבר כיוון שהזוגיות שלנו פרחה, הוא מתפקד לחלוטין באופן נורמאלי ומסב לי הרבה אושר. לפני מספר ימים במסגרת קורס בפסיכופתולוגיה, למדנו על סכיזופרניה והמרצה ציינה כי זוהי ההפרעה הקשה ביותר. ככל שהעמקנו בלימודים, החרדה שלי התעצמה. אנחנו נשואים חודשים ספורים בלבד ומתככננים להביא ילדים בקרוב, אך אניחוששת כי המחלה הינה גנטית ושמא יקרה משהו בעתיד... יש מישהי או מישהו נוסף במצבי, או במצב דומה? החששות שלי רלוונטים?

האמת שנישאתי לחולה שהסתיר ולא גילה את מחלתו היתה ביננו זוגיות מדהימה אך ההתקפים עם השנים הלכו וגברו וש טריגר הוא לא היקפיד על התרופות ובמקום לקחת אחריות האשים אותי בכל דבר ובסוף לצערי התמימות שלי להיתחתן ולהישאר עם חולה נפש היתה בעוכרי...במןבן הגרוע ביותר של המילה...סליחה אם איכזבתי אך זו המציאות