תודה על מי שאתם.

בני וענת שלום. כותב ע.מ. זוכר... כואב... מודה... ומעדכן. אני בשנה השנייה ללימודים, רוכש השכלה ומתחזק. כמה טוב להתרחק מעולם השיקום, מהביצה בכדי לגדול ולצבור כח ואולי יום אחד לחזור ולעזור לכם בעבודה הברוכה שאתם מעניקים לזולת. אני ממליץ בחום לצאת ולהביט מבחוץ על מערכת השיקום בישראל, התובנות עמוקות ומאתגרות. לעיתים אני שואל את עצמי, אז למה יש רצון לחזור ולתרום?... ומבין שכל תאוריה טובה שתלמד תקבל משמעות עמוקה כאשר תתורגם לעשייה בשטח. נעים להיסחף באקדמיה במרדף אחר ציונים, מומלץ לכל משתקם. ואולי אפשר להחלים ממחלת נפש?... מחקר חדש מעלה שכן... חומר למחשבה.

אני דווקא חושב שלא מומלץ לרדוף באקדמיה אחרי ציונים, אלא עדיף ל"משתקם" או לכל אחד, להשתמש באקדמיה לשם הרחבת דעת והעשרת העולם הפנימי. בדרך אפשר גם להשיג ציונים אם מתעקשים. זה מעניין שגם לי היה פעם איזה דחף כזה להפוך למשקם בעצמי ולהיכנס למערכת הפסיכיאטרית בדלת האחורית במקום בתור מטופל להיות מטפל. בסופו של דבר בזמן האחרון הגעתי לשיקום תעסוקתי דרך סל שיקום והם ישר על ההתחלה הציעו לי את התפקיד הזה של חונך קודם כל, מה שיכול להוביל למדריך בהוסטל וכן הלאה, למרות שאין לי השכלה רסמית בפסיכולוגיה או משהו דומה. בהתחלה מיהרתי לומר כן, הרי תמיד רציתי את זה, אבל ככל שחשבתי על זה יותר הגעתי למסקנה שזה הדבר האחרון שאני צריך לעשות. הרי אני בקושי מצליח להסתדר עם עצמי, אז להסתדר עם עוד אחד כמוני, או סביר להניח, יותר פגוע ממני. אדרבא, אולי אני צריך חונך בעצמי ולא להיות חונך. אפשר להחלים ממחלת נפש,אין ספק, אבל השאלה היא אם מחלת הנפש יכולה להחלים ממך. ברגע שמאבחנים אותך בשתי מחלות הנפש הגדולות: ההפרעה הבי פולרית או הסכיזופרניה (והיום טוענים שגם הבי פולריות היא סוג של סכיזופרניה), כבר אי אפשר לברוח מהן לעולם. אתה שמח- מאניה. אתה עצוב- דיפרסיה. אתה בפרץ יצירתי- מאניה. אתה שוכב כל היום במיטה כי אין לך מוזה- דיפרסיה. אתה רוצה לחיות ולכבוש את העולם כי טוב לך- מאניה. סתם אין לך כוח לעשות כלום- דיפרסיה. אתה רוצה לנסוע להודו- מאניה חריפה. אתה רוצה לא לצאת מהבית- דיפרסיה. וכן הלאה וכן הלאה עד אינסוף. הכל יפורש כמאניה או כדיפרסיה. אלא אם כן אתה מוכן להיכנס לאיזו מסגרת רשמית של עבודה או לימודים אז יקלו עליך ותהייה מאני דיפרסיווי טוב, ילד טוב ומחונך שעושה מה שהפסיכיאטרים ממליצים לו, ואז- לא משנה מה תעשה, אתה בסדר. הגעת לממלכת הרמיסיה.

בוקר טוב, נחמד לפגוש אותך שוב בפורום. חסרת לנו בזמן האחרון. אני מסכימה עם דבריך על האקדמיה ועל המרדף אחרי ציונים. לגבי דבריך על הצטרפות למערך השיקום אני רק יכולה לחזור על מה שכתבתי לע.מ. לו היו ויהיו יותר ויותר אנשים כמוכם שיצטרפו כל הצדדים יכולים לצאת נשכרים. בודאי מערך השיקום. לגבי דבריך על החלמה - אכן אפשר להחלים ממחלת נפש. אני מניחה שגם ברבות הימים אפשר גם שמחלת הנפש תחלים ממך ... :-) עם הזמן צריך לרכוש חזרה את האמון שאבד כל אחד בעצמו וגם במערכת הפסיכיאטרית ושל המערכת הפסיכיאטרית ובודאי של מערכות נוספות. אשמח לשוב ולפגוש אותך בפורום לעיתים יותר קרובות יום טוב ענת

לע.מ. ומיכאל היקרים, ברגעים אלו נכנסתי לפורום על מנת לספר לכל הגולשים פה שהגיע הזמן להפרד...... (הודעה נפרדת בראש הפורום). מכיוון שלא ראיתי הודעות בזמן האחרון התחלתי לעבור קצת על ההודעות, ו....וואו , איזו הפתעה....לאחר שזמן רב לא "נפגשנו וירטואלית" ובדיוק ברגע שאני עומד להפרד מכולם, אני מגלה ששניכם שתרמתם בכתיבתכם כה רבות לפורום בעבר חזרתם לכתוב פה ואני מקווה מאד שתמשיכו.....כמובן שאני מסכים ורוצה לחזק ולצטט שוב את המילים של ענת : "לו היו ויהיו יותר ויותר אנשים כמוכם שיצטרפו לעבודה כעובדי שיקום כל הצדדים יכולים לצאת נשכרים. בודאי מערך השיקום." אני חייב גם להודות שמהלך 4 השנים האחרונות שבהם אני עובד בתחום השיקום בברה"נ , היו ויש לא מעט ימים שאני חושב בדיוק את מה שע.מ. היטיב לכתוב (כפי שהוא תמיד יודע לעשות) "אולי עדיף להתרחק מהביצה הזו?"......ובכל זאת, אני ממשיך....וממשיך גם לעבוד ולהתפתח בתחום בתפקידים שונים וגם להתמקצע דרך לימודים פורמאליים (השנה אני לומד בקורס להכשרת מנחים להעברת התערבות IMR-ניהול מחלה והחלמה). אבל להתרחק זמנית חייבים, ולכן בעוד מספר ימים אני טס לחופשה בתאילנד על מנת לנקות את הראש ולהתנתק (לפחות באופן זמני) בצורה טוטאלית מהביצה של התחום..... משפט חובה לסיום, החלמה בהחלט אפשרית עם ! בסוף ,ולא עם ? זה הוכח בכמה וכמה מחקרי אורך שעקבו אחר אנשים לאורך שנים במקומות שונים בעולם, ואני באופן אישי לא זקוק למחקרים האלו כי אני מכיר את זה בצורה הכי קרובה האפשרית...... שיהיה המון המון בהצלחה בכל דרך בה תבחרו, אני בטוח שתצליחו בכל דרך שתבחרו. שבת שלום, וסופ"ש קסום, בני

בוקר טוב, אני שמחה לשמוע ממך ושמחה לשמוע את העדכון. בפרט שזהו עדכון אופטימי עם הפנים קדימה... :-) אני חושבת שלו היו ויהיו במערכת השיקום יותר ויותר אנשים שבאים מבפנים זה היה מהלך שמועיל לכל הצדדים. גם אשמח לחזור ולשמוע ממך בפורום ואני בטוחה שיהיו כאן עוד אנשים שישמחו ללמוד מניסיונך. יום טוב ענת