עזרה לצעיר במצוקה

שלום רב אחי הצעיר בן 19 וסובל רבות, החל מדיכאונות ומחשבות אובדניות וכלה בכעסים והתפרצויות זעם ואפילו אלימות. לאחר מבוי סתום בבית הוריי בצפון הארץ, חוסר יכולת כלכלית של הוריי ומחלת אבי, התנדבתי לקחת את אחי תחת אחריותי. היום אני כבר מבינה שהאתגר הרבה יותר מסובך. הוא מטופל בתרופות אך עדיין סובל מחרדות ופחדים רבים, יש לו בעיות התנהגות קשות, בעיות חברתיות ובמקרים קיצוניים זה מגיע להתפרצויות אלימות. הוא לא התגייס לצבא ולא מצליח לשרודבאף מסגרת, גם לא לעבוד. החלק החיובי בסיפור הוא שהוא מאוד מודע לעצמו ורצה לקבל עזרה, יש עדיפות לעזרה רחבה יותר מטיפול פרטני אלא מסגרת מסוימת. הייתי רוצה לקבל הנחיה כיצד אני יכולה להגיע למצב שהוא מטופל במסגרת מעין שלכם? אני סטודנטית ואין ביכולתי לשלם סכומי עתק לטיפל פרטי, האם טיםול אצלכם ממומן? האם מסגרת כזו בכלל מתאימה לאור מה שסיפרתי? איך עושים זאת? אשמח לעצתכם ועזרתכם, תודה

אביב שלום רב וברוכה הבאה לפורום שלנו, אני מסירה בפניך את הכובע (הוירטואלי) על התגייסותך לטובת אחיך. זה נשמע שלא פשוט לאף אחד מכם. בכל זאת משמח לשמוע שלאחיך יש רצון ומוטיבציה לקבל עזרה. זהו תמיד הצעד הראשון בתהליך שיקומי. כשאת אומרת "מסגרת כמו שלכם" אני מניחה שאת מתכוונת לסל שיקום. (שהרי הפורום אינו מסגרת אלא מקום לקבל ולתת מידע ...) אם אכן כך, הדרך לדאוג לכך שאחיך יהיה מוכר בסל שיקום היא לפנות למתאם/ת טיפול במקום בו הוא מטופל (מרפאה לבריאות הנפש/קופת החולים) ולבקש למלא עבורו טפסים. (זאת בהנחה שהוא כבר מוכר בביטוח הלאומי ושיש לו 40% נכות רפואית על רקע של התמודדות עם קושי נפשי). לאחר מכן תוזמנו לועדה ושם אפשר יהיה לדון במסגרת שיכולה להתאים לו. נשמח לענות על כל שאלה נוספת ולפגוש אותך (או את אחיך) בפורום שלנו בהצלחה ענת

ראשית, תודה על התגובה המהירה. אחי אינו מוכר בביטוח הלאומי ואני לא חושבת שכרגע זה המהלך שאנו מעוניינים לעשות. האם ישנה אפשרות "להתקבל" גם ללא אחוזי נכות מביטוח לאומי? תודה