מוות רגשי

שלום:אני אישה רווקה אני בת 46 ,יש לי הפרעה נפשית אני סובלת מסיכוזפרניה פרנואדית ,יש לי תעודת בגרות וגם יש לי תעודה של מזכירה רפואית למדתי במכללת הדסה בירושלים לעומת זה עבדתי כי 25 שנים במוסד רפואי במרכז הארץ קיבלתי התקף פסיכוטי כאשרה היתי בת 25 בעקבות לחץ בעבודה המשכתי לעבוד אחרי האישפוז ושרדתי 20 שנים היו נסיונות לפיטורים אבל לפני שנה כפו עלי חופשת מחלה פתוחה ואני עכשיו בבית ,החליטו הרופאים וגם כח אדם להוציא אותי לפנסיה רפואית ועדיין נשאר לי 81 ימי מחלה ,אני מרגישה שאני מיתה רגשית אין לי כח לעשות כלם כל הזמן מאשימה עצמי שלא עזבתי את העבודה לפני ההתקף הראשון אני סתם יושבת בבית קוראת ספרים ורואה טלוויזה . הבעיה שאני רק אוכלת ויושנת אין לי כח לעשות כלם אני מרגישה מתה רק אני נושמת היתי בטיפול אצל עו"ס אבל נמאס לי ממנה היא רק מעבירה עלי ביקורת....... אני מבקשת עזרה..........

למה שלא תקחי קצבת נכות?תגשי למשרדי כח אדם תגישי קורות חיים, תלכי ללמוד משהו?

ויוי שלום וברוכה הבאה לפורום, מקריאת הודעתך, הדבר הראשון שעלה לי במחשבה זה : וואוו!!!, למרות כל הקשיים הגדולים והמורכבות בהתמודדות עם הקשיים הנפשיים שלך לא וויתרת ולא הרמת ידיים והמשכת והתעקשת לנהל חיים ככל האדם, וזה ממש נפלא בעיני!! זה בכלל לא מובן מאליו, מכיוון שאני מכיר אנשים רבים שבמצבים דומים לשלך לא עושים את מה שעשית ב-20 השנים האחרונות, ולכן אני חושב שההתמודדות שלך מאד ראויה להערכה והדבר האחרון שאת צריכה לעשות זה להאשים את עצמך במשהו. את מבקשת מאיתנו עזרה, הייתי שמח אם היית יכולה קצת לפרט לאיזה סוג של עזרה את מצפה מאיתנו. את כותבת שאת נמצאת בטיפול אצל עו"ס ואת ממרגישה שהיא רק מעבירה עליך בקורת. הפורום כמובן שלא יכול להחליף טיפול, אנחנו כאן יכולים רק לתת מידע, לתמוך לייעץ ולכוון לגבי אפשרויות שונות הקיימות היום בייחוד בתחום השיקום בבריאות הנפש, ומימוש זכויות שמגיעות לך. לאור מה שספרת על עצמך, אני בטוח ומשוכנע שעם עזרה נכונה את יכולה לחזור לחיים עם משמעות וסיפוק. שבת שלום, המשך סופ"ש נעים, ונשמח להמשיך ולשמוע ממך בפורום, בני