מיפוי לב

שלום לך אני צריך,באמלצת הרופא, לעבור מיפוי לב תוכל להסביר לי במה מדובר והאם יש סכנות בבדיקה? בתודה אבי

שלום רב ותודה על פנייתך, מיפוי לב עם טליום. בדיקת המאמץ הפשוטה הראתה "אם" יש איסכמיה במאמץ – בעוד שמיפוי לב, בנוסף ל"אם" יראה גם "איפה" ו"כמה" איסכמיה יש. במיפוי לב שמטרתו לגלות חסימות בכלי הדם הכליליים, משתמשים בחומרים רדיואקטיביים, לרוב, טליום (thallium). לחומר זה תכונות המאפשרים לו להגיע לאותם אזורים בשריר הלב שמקבלים דם ושיש בהם תאי שריר חיים. כמו בבדיקת המאמץ, גם בבדיקות המיפוי, מאמצים את הלב. במאמץ הדרישה האנרגטית של הלב עולה, והעורקים הכליליים מתרחבים על מנת לאפשר זרימת דם גדולה יותר. אם קיימת היצרות באחד העורקים, אותו אזור של שריר לב שמוזן על ידי העורק המוצר יסבול מאיסכמיה במאמץ, בעוד יתר אזורי הלב יקבלו דם כנדרש. את ההבדלים הללו באספקת הדם לאזורי הלב השונים במאמץ מתעדים במהלך הבדיקה. מיפוי הלב מתבצע בשני שלבים. בשלב הראשון, המאמץ שבשיאו מזריקים את החומר הרדיואקטיבי. ומצלמים. בשלב השני, כעבור מספר שעות, מצלמים שוב את הלב במנוחה. במהלך השעות האלו, אם העורק רק מוצר (להבדיל מחסום לחלוטין), דם וחומר רדיואקטיבי, יגיעו לאט לאט גם לאותו חלק של הלב שמוזן מהעורק המוצר. השוואה בין שני הצילומים (במאמץ ובמנוחה), יראה הבדל בכמות החומר הרדיאקטיבי באותו אזור של הלב המוזן על ידי העורק המוצר. בעוד שבמאמץ הצילום יראה אזור "שחור" שלא מקבל דם, כעבור מספר שעות זרימה איטית של דם, חומר רדיואקטיבי יגיע גם לאזור המוזן על ידי העורק המוצר, והאזור השחור יעלם בצילום השני. לתופעה זו קוראים רהדיסטריבוציה (redistribution). על ידי השוואה בין הצילומים, במאמץ ובמנוחה, ניתן להתרשם איזה אזור של הלב סובל מאיסכמיה. היות והאנטומיה של עורקי הלב ידועה, ניתן להניח באיזה עורק נמצאת ההצרות. יתרה מכך, ההבדלים בין שלב המאמץ והמנוחה מאפשרים להתרשם גם מכמות האיסכמיה. בדיקת המיפוי תבדיל גם בין אזור בלב שלא מקבל מספיק דם (איסכמיה) – אזור חי אבל סובל, לבין אוטם ישן. אוטם גורם לצלקת בה אין תאי שריר לב חיים, אותו אזור לא יקבל דם, לא במאמץ ולא במנוחה. כך שגם במאמץ וגם במנוחה אזור האוטם יראה "שחור" כיוון שלא יגיע אליו חומר רדיואקטיבי. אבחנה זו, בין אזור איסכמי, אליו לא מגיע מספיק דם אבל חי, לבין אוטם – המאופיין על ידי צלקת, חשובה מאין כמוה. לעיתים קרובות חולים הסובלים מאנגינה עם מיפוי לב המדגים איסכמיה נשלחים לצנתור בעוד חולים עם אוטם קודם אך ללא איסכמיה הפיכה מטופלים על ידי תרופות בלבד. את בדיקת המיפוי אפשר לעשות גם ללא מאמץ גופני. במקום לבצע מאמץ מזריקים לוריד חומר המכונה דיפירידמול (dipyridamol). חומר זה מרחיב את עורקי הלב במידה שווה (ואף יותר) מההרחבה בזמן מאמץ גופני. יתר הבדיקה זהה לחלוטין. אין גם כל הבדל באיכות האינפורמציה המתקבלת לגבי נוכחות הצרויות בעורקי הלב בין שתי טכניקות אלו. מאידך, בדיקת המאמץ מאפשרת בחינת היכולת התפקודית של הנבדק. לפרמטר זה יש משמעות פרוגנוסטית רבה ועל כן, בעיני קלינאים רבים בדיקת המיפוי במאמץ עדיפה. בברכה, דר' אריאל רוגין

לד"ר רוגין שלום תודה רבה על התשובה המנומקת רציתי גם לשאול האם יש איזה שהיא סכנה בבדיקה בתודה אבי