רות

שלום מזה כמה חודשים אני סובלת משלשולים לאחר כל הבדיקות האפשיות סיטי גסטרו קולונוסקופיה וכו אין כל בעיה רצינית כרגע נבדקת אפשרות לצלייק שהיא לא נראת כנראה ממשית בנוסף האפשרות הבאה היא מעי רגיז במיוחד או רגישות לנוזל המרה עברתי הוצאת כיס מרה לפני 20 שנה בערך אני סובלת מקושי להתאפק בשלשולים במיוחד אבל גם במצב רגיל אני מרגישה את הצואה יורדת לתעלה ללא שליטה ואני צריכה לעשות מאמץ גדול לשלוט בזה בבדיקת trus התגלה קרע השריר האנאלי הפנימי והחיצוני וחולשה בסגירה כרגע אני עושה פיזיוטרפיה הדבר שינה לי לגמרי את איכות החיים ומצב הרוח הכללי שלי אני מתכננת את יומי רק על פי זה ולשאלתי האם אכן ניתן להחזיר שליטה מלאה בעזרת פיזיוטרפיה כאשר יש קרע של כרבע מהשריר כמה זמן לוקח להחזיר את המצב לקדמותו ואם לא מה הסיכויים לפגוע בשריר בעקבות ניתוח לתיקון אני נחושה לפתור את הבעיה ולחיות חיים רגילים כרגע אני מרגישה שחיי נעצרו לגמרי אשמח לקבל תשובה מפורטת תודה רות

רות שלום, ישנן היום שיטות טיפול מתקדמות רבות לטיפול בהפרעות שליטה בסוגר פי הטבעת, חלקן פולשניות יותר וחלקן פולשניות פחות, וישנו סיכוי טוב לשפר בדרך טיפולית כזאת או אחרת את איכות החיים. מעבר לכך, קשה לי לתת לך תשובות חד משמעיות לגבי הטיפולים המועדפים מבלי לראות את כל בדיקות איזור פי הטבעת שאני מניח שביצעת, כגון מנומטריה, תשובה מלאה של האולטרסאונד, בדיקה עצבית של האיזור (PNTML) ובדיקת רופא מומחה לתחום. ביופידבק הוא הטיפול ההכי פחות פולשני, ואין בו כל סיכון, ולכן הוא נבחר פעמים רבות כקו הטיפול הראשון. פעמים רבות הוא מצליח לשפר את איכות החיים לרמה סבירה תוך מספר חודשים. תיקון כירורגי של סוגר חיצוני קרוע יכול לעזור אם מבוצע באינדיקציות הנכונות, למרות שאנו יודעים כיום שתוצאת ניתוח זה יכולה לפעמים להתדרדר עם השנים. טיפולים מתקדמים כגון קיצוב עצבי העצה או השתלת סוגר מלאכותי מסיליקון מבוצעים גם בארץ, אולם נשמרים לרוב לחולים שמיצו את האופציות ה"רגילות". מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג או לגסטרואנטרולוג בעל התמחות ספציפית בתנועתיות מערכת העיכול או רצפת האגן לבדיקה והכוונת הטיפול.

מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטריה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.