הפרשה מוגלתית

דר" זמורה שלום אני חולת קרוהן ועברתי ניתוח לניקוז אבצס פריאנלי באוגוסט. בשבועיים האחרונים הופיעו לי הפרשות מוגלתיות מפי הטבעת, המופיעות זמן מסוים לאחר יציאה. (נראות ככתם על התחתונים) לפני הניתוח חשבו שמדובר בפיסטולה, אך בניתוח עצמו לא מצאו את הפתח. ההפרשות אינן ממקום הניתוח ואין נפיחות באזור כפי שהיה בקיץ. נראה לי שההפרשות הינן ישירות מפי הטבעת. וזה נשמע קצת מוזר שתהיה פיסטולה פנימית, כי הרי פיסטולה מחברת בין 2 אזורים (לא?) אודה לתשובתך

נעה שלום פיסטולות וזיהומים סביב פי הטבעת הן התופעות הנפוצות ביותר של מחלת קרוהן פריאנאלית (שהיא מעורבות איזור פי הטבעת בקרוהן), ומופיעות בחלק ניכר מהחולים הסובלים מקרוהן. לעיתים המחלה הפריאנאלית יכולה להיות המקור העיקרי לסבל ואי הנוחות הכרוכים במחלה. לעיתים זיהומים באיזור פי הטבעת יכולים ליצור סינוסים, מעין פיסטולות הסגורות בצד אחד, ומתנקזות רק דרך הפתח הפתוח, שיכול להיות התוך הרקטום או בפי הטבעת. לכן המצב בו ישנה הפרשה מוגלתית רק דרך פי הטבעת אינו בלתי אפשרי. מחלת קרוהן היא מחלת מעי כרונית שכיום אנו לא יודעים מה גורם לה, ואיננו יודעים לרפא אותה לחלוטין. לכן מטרת הטיפול היא לאפשר לאנשים החולים בקרוהן (ושחלקם הגדול אנשים צעירים) לחיות באיכות חיים מקסימאלית ולעשות כל מה שכל אחד בגילם רוצה לעשות, כולל לימודים, עבודה, משפחה, בילויים ועוד. על מנת לנסות להגשים מטרה זו, יש לנו ברפואה הקונבנציונלית 2 מסלולי טיפול עיקריים, המשלימים אחד את השני. מסלול אחד הוא מסלול הטיפול התרופתי, והשני הוא הטיפול הכירורגי. חשוב לציין כי אין מדובר במסלולים מנוגדים, ועבודה משותפת ומושכלת של הגסטרואנטרולוג והכירורג המטפלים חשובה על מנת להציע את הטיפול המיטבי. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי, המומחה בנושא זה, וכן להתייעץ בגסטרואנטרולוג המטפל, שכן הטיפול המיטבי כאמור כולל שיתוף פעולה בין 2 תחומים רפואיים אלו.

תודה רבה על תשובת המהירה האם מחלת קרוהן שאינה פריאנלנית במקור יכולה להיהפך לכזו? כאשר איבחנו לי את המחלה לפני כ10 שנים הממצאים היו בג'ואג'נום ובטרמינל איליום. עד הקיץ האחרון בו התפתח האבצס לא הייתה מעורבות של הקולון במחלה (קולונוסקופיה באבחון ולפני 5 שנים היו נקיות). אפילו אחד הכירורגים שהייתי אצלו בקיץ אמר שייתכן ואין קשר לקרוהן. כעת כאשר הופיעו ההפרשות מפי הטבעת אני מניחה שזה חייב להיות קשור לקרוהן. האם שמעת על מקרה בו בוצע ניתוח שאינו נחשב לניתוח חירום או כברירת מחדל? הקטע היותר בעייתי אצלי הוא האיליאום הסופי, אבל זהו חלק מאוד קצר (כ 10 ס"מ) ובד"כ שיש התקף הוא מתבטא בכאבים חזקים באזור. כרגע אין היצרות משמעותית, אני במשקל תקין (אפילו קצת יותר מדי) והפגיעה היא בעיקר באיכות החיים ובנוכחות הכאבים. אני משתדלת להתמיד במהלך היום יום הרגיל אך לפעמים זה קשה. לפני כ6 שנים אחד הרופאים (גסטרו) שביקרתי אצלו אמר שבעצם חבל לשפוך כל כך הרבה תרופות לאזור כל כך קטן שעושה הרבה בעיות ועדיף כבר להוציא אותו. הרעיון נפל כמצבי השתפר, אבל לאחרונה אני מתחילה לחשוב אם לא היה משהו בדבריו. האם חולה יכול להתעקש על ניתוח שכזה, כאשר המטרה העיקרית היא שיפור איכות החיים בלבד?