מה ניתן לעשות חוץ מללכת לרופא

שבוע טוב.. בד"כ אני בקושי נכנסת לשירותים והיציאות שלי הם אחת ל... אולי בשבועיים שלמים אני נכנסת להתפנות(צואה) פעם אחת וזה מלווה ביסורים ממש. אני סה"כ בת 18 ויש לי בעיות קשות מאז שאני זוכרת את עצמי מלהיכנס לשירותים, כמו כן יש לי אנמיה וגם היא זמן רב מאוד..אינני אוכלת פירות וירקות כלל! בשבוע שעבר נכנסתי לשירותים והתפנתי..שוב אחרי מאמץ גדול מאוד, ופתאום הבחנתי שכל השירותים מלא דם. שבוע לאחר מכן (שלשום) נכנסתי שוב לשירותים לאחר כאבים רבים ושוב על הנייר וגם בתוך השירותים היה המון דם. אני מודעת לזה שאני סובלת מהכאבים של הטחורים אבל בחיים לא היה מלווה דם. אני יודעת שלא אלך לרופא רק בשל המבוכה הגדולה . עכשיו אני משתדלת לאכול שזיפים ופירות שעוזרים לתופעה.. מה ניתן עוד לעשות בכדי שזה יעבור לגמרי ושהדימום יפסק? האם זה בוודאות טחורים או שזה יכול להיות משהו אחר? תודה רבה!(ואם אפשר תשובה למייל)

נטלי שלום, לצערי כתובת המייל שלך לא מופיעה בפורום. תופעה של עצירות עם יציאות לעיתים רחוקות היא תופעה מוכרת ברפואה, וניתנת לטיפול. ככלל, ניתן לומר שישנם 2 גורמים היכולים לגרום לתופעה כעין זו. האחד נקרא "קולוניק אינרשיה" ונובע מפגיעה בתנועתיות מערכת העיכול (מסיבה לא ידועה), והשניה יכולה להיות קשורה למום מולד הנקרא הירשפונג, ואפיינית בעיקר לאלו שיש להם עצירות מאז מנולדו. לעיתים משולבת בבעיות אלו גם בעיית הרפיית רצפת אגן, שיכולה לגרום לקושי ניכר להתרוקן, ומאמצים רבים בשירותים בהחלט יכולים לגרום לטחורים שיכולים לדמם. לצערי אין באפשרותנו וגם לא יהיה אחראי מצידנו לבצע אבחנות פרטניות באינטרנט ללא בדיקה, ולכן אין לי דרך לומר לך חד משמעית מה מקור הדימום. אם את רוצה בכל זאת לשפר את איכות חייך, מומלץ להתגבר על הבושה ולפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לתנועתיות מערכת העיכול לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול