אי שליטה בסוגר אחורי

שלום רב אני בת 75. מזה כ 15 אני סובלת מאי שליטה ביציאות. בשנים הראשונות זה היה בתדירות נמוכה (פעם בכמה חודשים) וקרה באופן פתאומי לאחר כאבי בטן שחלפו לאחר היציאה. בשנים 2001-2002 עשיתי כמה בירורים אצל גסטרולוג (דם סמוי, חוקן בריום וקולונוסקופיה) שלא מצא בעיות במעיים והיפנה לפרקטולוג שטען על חולשה של שריר הסוגר האחורי. הוא אמר שזה כנראה מהיתוך בלידה (היו לי 5 לידות ספונטניות ובלידה הראשונה היו חיתוכים קשים ורבים שהכאיבו זמן רב אחרי הלידה), הוא הפנה לטיפולי שיטת פאולה. לאחר 12 טיפולים מונחים המשכתי לעשות תרגילים בעצמי והגדשתי שזה עוזר. למדתי לחיות עם זה אך יחד עם זאת התופעה המשיכה בתדירות נמוכה יחסית. לצערי בשלוש השנים האחרונות היא מופיעה בתדירות גבוהה של פעם בשבוע בערך. בשנה האחרונה הקפדתי יותר על תזונה עם סיבים וזה משפיע טוב על אופי היציאות ועל יכולת השליטה בהן, אך הבעיה קיימת והיא מטרידה מאד ומונעת ממני כיום יציאה לטיולים בארץ ובחו"ל דבר שהרביתי לעשות בעבר ואהבתי מאד. האם יש טיפולים נוספים לתרגילים מהסוג שעשיתי ואני עושה גם כיום? אני חוששת מהשנים הבאות ומחפשת מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב הבלתי נוח ומטריד הזה. מה אתה מציע לברור או לטיפול? תודה נירה

נירה שלום, אין ספק שפגיעה בשליטה בסוגר פי הטבעת היא מהבעיות היותר מביכות ופוגעות באיכות החיים. לשמחתנו, יש בשנים האחרונות התפתחויות רבות בתחום זה, ובבירור וטיפול נכונים פעמים רבות ניתן לשפר ולהקל את איכות החיים. מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה ספציפית לרצפת האגן או לתנועתיות מערכת העיכול לבדיקה והכוונת הטיפול. מעט מידע כללי על בעיות שליטה בפי הטבעת: ירידה ביכולת השליטה בסוגר פי הטבעת, המתבטאת בקושי בשליטה במעבר גזים או צואה, הוא אחד המצבים המביכים ביותר, היכולים לפגוע באיכות החיים באופן ניכר. קושי בשליטה אינו נדיר, אולם רבים מהסובלים ממצב זה לא פונים לעזרה בשל המבוכה שהם חשים. מאחר שברוב המקרים טיפול נכון יכול לשפר את איכות החיים במידה ניכרת, חשוב לשוחח על נושא זה בפתיחות עם רופא המומחה לתחום זה. ישנן דרגות שונות של חוסר שליטה בפי הטבעת. במקרים קלים הפגיעה בשליטה יכולה להתבטא בחוסר יכולת לשלוט בגזים, ואילו במקרים קשים יכולה אף להיות חוסר שליטה מוחלטת לכל סוג יציאה. הסיבה השכיחה ביותר לפגיעה בשליטה היא נזק הנגרם לנשים בזמן לידה. קרעים סביב תעלת הלידה יכולים לפגוע בשרירים הטבעתיים שסביב פי הטבעת, ולחץ בזמן ההריון והלידה יכול גם לפגוע בעצבים השולטים בשרירים אלו. לעיתים נזק זה גורם לקושי בשליטה מייד לאחר הלידה, אולם ברוב המקרים הנזק אינו מלא והשרירים הנותרים יכולים למלא את החסר למשך שנים רבות. במצבים אלה הנזק המתרחש בזמן הלידה, יכול להתבטא בקושי בשליטה רק שנים או עשרות שנים אחר כך, כשכל שרירי רצפת האגן נחלשים. ניתוחים באיזור פי הטבעת, או דלקות באיזור זה, יכולים גם הם לגרום לעתים רחוקות לפגיעה בשליטה. ישנם מומחים מולדים נדירים בהם אין התפתחות תקינה של איזור פי הטבעת, המתבטאים בפגיעה בשליטה, בד"כ במשולב עם חסרים נוספים בהתפתחות רצפת האגן. בגיל מבוגר, שכיח כי שרירי רצפת האגן נחלשים, ופעמים רבות יכולת השליטה יכולה להחמיר על ידי מחלת השכיחות בגיל מבוגר כגון סכרת. כיצד לאבחון את סיבת הפגיעה בשליטה? שיחה גלויה עם רופא המומחה בתחום זה היא הצעד הראשון והחשוב ביותר באבחנה של סיבת הפגיעה בשליטה ובהכוונת הטיפול. לעיתים קרובות, יעזר הרופא בבדיקות נוספות, כגון: • מנומטירה – בדיקה אובייקטיבית של הלחץ המופעל על ידי שרירי פי הטבעת. הבדיקה מבוצעת על ידי צנתר דק המוחדר בעדינות לפי הטבעת, ואינה כואבת כלל. • אולטרסאונד של פי הטבעת, המדגים את מבנה שרירי פי הטבעת. • בדיקת העצבים המוליכים לשרירי פי הטבעת. מה אפשר לעשות בכדי לשפר את איכות החיים? אפשרויות הטיפול בקושיים בשליטה הן מרובות, ועל סמך תוצאות הבדיקות ניתן להתאים לכל מטופל או מטופלת את מסלול הטיפול המתאים ביותר עבורם. במקרים קלים, שינוי הרגלי תזונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן יכולים לתת מענה הולם. לעיתים יש צורך בתרגול מסודר של השרירים (מעין פיזיותרפיה לשרירי פי הטבעת), בהדרכת מטפל או מטפלת המומחים לתחום זה, טיפול הנקרא ביופידבק. קרעים במנגנון הסוגרים, המתגלים בבדיקות ההדמיה, נזקקים בדרך כלל לתיקון כירורגי של הקרע. בניתוח מזהים את שני צידי השריר הטבעתי הקרוע ותופרים אותם שוב על מנת ליצור טבעת שלמה. בעבר, חולים שלא ניתן היה לשפר את איכות חייהם באמצעים הנ"ל וסבלו מפגיעה קשה באיכות חייהם, נזקקו לעיתים לסטומה, שהיא שקית המוצמדת לדופן הבטן ובה נאספות היציאות. כיום ישנה התקדמות רבה בטיפול בחוסר שליטה וברוב המקרים ניתן להימנע מסטומה. בשנים האחרונות ישנה התקדמות רבה בטיפולים חדשניים לשיפור השליטה, וואמצעים חדשניים רבים נכנסו לשימוש בשנים האחרונות. במקרים בהם חוסר השליטה קל יחסית, ניתן להזריק לרקמה שסביב פי הטבעת חומרים (כגון סיליקון) המעבים את הרקמה ומשפרים את האטימה של פי הטבעת. במקרים בהם שרירי הסוגרים אינם מתפקדים ולא ניתנים לשחזור, ניתן כיום ליצור סוגר חדש לפי הטבעת, המאפשר את חידוש השליטה. ניתן ליצור סוגר זה באמצעות שריר הנלקח מהירך, אולם ניתוח זה מורכב ולאחרונה פחת השימוש בו. בשיטה התופסת לאחרונה תאוצה, מושתל תותב סיליקון מתנפח סביב פי הטבעת, האוטם את המעבר. למטופל יש יכולת שליטה מלאה בניפוח התותב, וכך מושגת שוב שליטה בפי הטבעת. טיפול חדשני נוסף כולל השתלת קוצב על העצבים המוליכים לאיזור פי הטבעת, פעולה הנקראת קיצוב עצבי העצה, או SNS. מדובר בפעולה כירורגית יחסית פשוטה, עם החלמה מהירה, ושיעור סיכונים נמוך, ולמרות שעדיין לא ברור לחלוטין איך זה עובד, ידוע היום שפעולה זו מצליחה לשפר את יכולת השליטה באופן ניכר בחלק ניכר מהמטופלים.

לד"ר זמורה שלום אני מאד מאד מודה לך על תשובתך המאירה במפורט את הבעיה ממנה אני סובלת ומספקת מידע על כיווני טיפול. זה מעודד אותי לפנות לטיפול, דבר שנמנעתי ממנו בשנים האחרונות במחשבה שכנראה אין מה לעשות. אינני יודעת אם יש רופא מומחה לנושא באזור מגורי (עמק הירדן), אבל עם המידע שכתבת בתשובתך אפנה לרופא המשפחה ואבקש הכוונה ואם יהיה צורך אחפש מומחה באופן פרטי. דומני שזו דוגמה טובה לחשיבות הפורום הרפואי ושוב תודה על תשובתך. עזרת לי מאד. נירה

לד"ר זמורה שלום אני מאד מאד מודה לך על תשובתך המאירה במפורט את הבעיה ממנה אני סובלת ומספקת מידע על כיווני טיפול. זה מעודד אותי לפנות לטיפול, דבר שנמנעתי ממנו בשנים האחרונות במחשבה שכנראה אין מה לעשות. אינני יודעת אם יש רופא מומחה לנושא באזור מגורי (עמק הירדן), אבל עם המידע שכתבת בתשובתך אפנה לרופא המשפחה ואבקש הכוונה ואם יהיה צורך אחפש מומחה באופן פרטי. דומני שזו דוגמה טובה לחשיבות הפורום הרפואי ושוב תודה על תשובתך. עזרת לי מאד. נירה