תרופות לפיסורה והנקה

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

27/04/2009 | 17:13 | מאת: לאה

שלום רב, ילדתי לפני כ- 3 חודשים, במהלך כל ההריון סבלתי מטחורים שהופיעו ונעלמו, למדתי את כל השיטות הטבעיות האפשריות לטיפול, לאחר הלידה בשבועיים הראשונים הטחורים לא העסיקו אותי עד שהיתה לי עצירות והם יצאו מחדש אך הפעם עם דימום, לאחר מכן הם נעלמו אך החלו לי כאבים פנימיים באיזור פי הטבעת, עברתי לטיפל בנרות ודיקור, הכאב נרגע לשבועיים אך בעקבות עצירות נוספת חזר, אך הוא השתנה מהטחורים שהיו לי בהריון, כאב שמגיע בזמן היציאה ומתגבר כעבור שעה עם תחושה של נוקשות של כל איזור פי הטבעת עם כאביתופת, התחלתי לחשוד שלא מדובר בטחורים, היום הייתי אצל פרוקטולוג, בממצאי הבדיקה הראו טחורים חיצוניים אסימפטומתיים , רגישות וספאסטית של הספינקר ולא נראתה פיסורה פתוחה, קיבלתי לטיפול UNG NIFEDIPINE ESRACAIN וגם פגלאקס, אני אישית דוגלת באורח חיים טבעי ונמנעת מתרופות ככל יכולתי אך המצב כבר בלתי נסבל, אני מניקה ולא הייתי רוצה שחומרים לא רצויים יגיעו אל ביתי דרך החלב, הפרוקטולוג לא ידע להגיד לי אם תרופות אלה מאושרות בהנקה ומכיוון שעלי לקחת אותם במשך חודש עד לבדיקה הבאה, אני מודאגת לגבי ההשלכות שלהם על הבת שלי, אם ידוע לך על ההשפעות שלהם בזמן הנקה הודה לך מאוד וכמו כן אם יש תחליפים טבעיים אשר יכולים להקל בטיפול בכנראה פיסורה שידוע לך אשמח לשמוע. האם פיסורה זה משהו שנעלם מעצמו או ילווה אותי מעתה והלאה? בתודה מראש לאה

לקריאה נוספת והעמקה
04/05/2009 | 23:26 | מאת: ד"ר עודד זמורה

לאה שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. נושא בטיחות השימוש בניפדיפין במשחה למריחה סביב פי הטבעת לא נבדק, ולכן אין על כך מידע רפואי מוצק. תאורטית, לא צריכה להיות בעיה ניכרת, כי רק כמות קטנה של ניפדיפין נספגת אל מחזור הדם, וכמות קטנה עוד יותר מופרשת בחלב. התרופה משמשת לטיפול בצירים מוקדמים במינונים הרבה יותר גבוהים. אבל כאמור, אין לשאלתך תשובה מוסמכת. עם פגלקס אין כל בעיה בעת הנקה, אבל חשוב להקפיד על שתיה מרובה. הפיסורה נרפאת בטיפול שמרני טב בכ 60-70%, וזקוקה לטיפול פולשני כלשהו באחרים. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה