צניחת רירית הרקטום

סובלת מקשיים בהתרוקנות, גם כשהצואה רכה מאד. במישוש יש צניחה של רירית הרקטום שמפריעה ליציאה.איך מתקנים את המצב הזה? האם רק בניתוח של כריתת חלק הקטע של הרקטום שהרירית שלו צנחה,, (דלונגי) כפי שהוצא לי ע"י רופא או ישנן דרכים פחות קיצוניות? (5 שנים אחרי סרטן מעי הגס B1 כריתה מ15 ס"מ עד 55 ס"מ(40 ס"מ) , וחצי שנה אחרי תיקון קירות הלדן קדמי ואחורי בעזרת רשת שלא שלא עזר לפתרון הבעיה )

שלום רב, די נדיר שפרולפס של רירית הרקטום (או אפילו פרולפס מלא של כל הרקטום) שאת חשה שיוצא החוצה, גורם להפרעה בהתרוקנות כאשר היציאה רכה. הפרעה כזו יכולה לקרות כאשר מדובר בפרולפס פנימי, אבל אז לא תחושי אותו מחוץ לפי הטבעת. הרבה יותר שכיח מצב הפוך בו בשל קשיים בהתרוקנות יש מאמץ מתמיד העת יציאה, והוא זה זגורם לפרולפס של רירית הרקטום. אם זה אכן המצב, תיקון של הפרולפס ללא תיקון סיבת ההפרעה בהתרוקנות יגרום להתמשכות המאמץ בעת היציאה, ולעיתים אף לחזרה של הפרולפס. הייתי מציע לפנות לכירורג קולורקטאלי או לגסטרואנטרולוג המומחה לרצפת האגן או לתנועתיות מערכת העיכול לבירור תפקוד סיבת הקושי בהתרוקנות (לרוב יצריך פרט לבדיקה של איזור פי הטבעת בדיקות כגון מנומטריה ודפקוגרפיה) לפני תכנון ניתוח לתיקון הפרולפס. מעט מידע כללי על עצירות וקשיי התרוקנות: עצירות כרונית היא בעיה מוכרת ורבים/ רבות סובלים ממנה. אמנם עצירות מוגדרת כפעולת מעיים לא תכופה, אולם בהגדרה רחבה יותר, עצירות מתייחסת גם לקושי להתרוקן, לצורך במאמץ בזמן היציאה, התרוקנות לא מושלמת (שאת אכן מתארת), ירידה בנפח הצואה וצורך בשימוש באמצעים על מנת להשיג יציאות סדירות. ישנן סיבות רבות היכולות לתרום לעצירות או לקושי בהתרוקנות, הכוללות בין היתר הרגלי תזונה לא נכונים, אורח חיים הכולל חוסר פעילות גופנית, התאפקות כתוצאה מחוסר תנאים להתפנות (כפי שנהגת תקופה ארוכה), שימוש יתר במשלשלים, "מעי עצל", ותפקוד או מבנה לא תקין של רצפת האגן. קיימים גם גורמים נוספים, אך תהיה הסיבה אשר תהיה, בכל מקרה של עצירות ממושכת מומלץ להיבדק אצל רופא מומחה בתחום. בירור לעצירות כולל בד"כ מלבד בדיקת כירורג קולורקטאלי המומחה בתחום זה, גם בדיקות עזר, כולל בדיקת תנועתיות המעי ותפקוד רצפת האגן. הטיפול תלוי במידה רבה בתוצאות הבירור, ובד"כ כולל גם הוספת סיבים למזון ושתיה רבה, ופעילות גופנית. טפול "התנהגותי" (ביופידבק) ולפעמים גם ניתוחי יכול להועיל אם מאובחנת בעיה בתנועתיות של המעי, או בעיה חסימתית ברצפת האגן. חשוב לציין כי במקרים רבים ניתן לעזור בבעיה זו ולשפר באופן ניכר את איכות החיים, ומומלץ לפנות למי מהרופאים העוסקים ספציפית בנושא זה (כירורגים קולורקטאליים או גסטרואנטרולוגים המתמחים בתנועתיות מערכת העיכול) שבקיאים באפשרויות הטיפול