פיסורה

דיון מתוך פורום  כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה

24/02/2008 | 21:20 | מאת: חיים

אני בן 49 התגלתה אצלי פיסורה אחורית אני רוצה לשאול האם היא יכולה לעבור מעצמה ? האם ניתן להשתמש במשחת נפדיפין ללא הגבל זמן? במידה וארצה בסופו של דבר לעבור ניתוח האם ניתן לעבור אותו בהרדמה חלקית ? והאם יש השלכות לניתוח....תופעות שונות \לוואי אשמח מאוד לעזרה תודה,

לקריאה נוספת והעמקה
02/03/2008 | 17:48 | מאת: ד"ר עודד זמורה

חיים שלום, ראשית התנצלותי על העיכוב במתן התשובה. בחלק מהמקרים פיסורה נרפאת לחלוטין הטיפול שמרני הכולל ריכוך יציאות ומשחה מרפת שרירים כגון ניפדיפין. במקרה שיש הקלה ניכרת נהוג להפסיק את הניפדיפין אחרי 6 שבועות ולראות האם ההטבה נשמרת, אך אם יש חזרה של הסמפטומים אין מניעה להמשיך ולהשתמש בניפדיפין. ניתן לעבור ניתוח לפיסורה בהרדמה חלקית בדקירה דרך הגב, ולעיתים גם בהרדמה מקומית, אולם לרוב מטופלים די סובלים מההרדמה המקומית, ואני ממליץ זאת רק לעיתים רחוקות. לניתוח יש שיעור הצלחה של כ 95% ושיעור סיבוכים נמוך שיכול להתבטא בזיהום מקומי (כ 1%) ולעיתים נדירות ירידה קלה ביכולת השליטה ביציאות (פחות מ 3%). קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטה, אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.

06/03/2008 | 18:34 | מאת: תודה

תודה רבה לך , שפכת קצת אור על ככה שעכשיו אני יותר רגוע ובידיי יש יותר כלים איך להתמודד עם מצבי .... שיהיה לך הרבה בריאות ושוב תודה :)

מנהל פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה