כאבים עזים ודימום בזמן יציאה-עזרה
דיון מתוך פורום כירורגיה קולורקטלית ופרוקטולוגיה
דר" שלום רב בעלי בן ה35 סובל בחודש האחרון מכאבים עזים ודימום בזמן היציאה. לאחר נסיונות רבים וכושלים(לאחר ששמעתי אותו במקרה בשירותים ואחרי שראיתי את סימני הדם על האסלה)הצלחתי להוציא ממנו קצת מידע על מה שעובר עליו, הוא טוען שהוא מרגיש כאילו משהו לוחץ לו בפי הטבעת בזמן היציאה וכשיש דימום אז כאילו משהו מתפוצץ ויורד לו הרבה דם (לא רוצה להגזים אבל הוא אומר שמי האסלה הופכים להיות אדומים) למיטב הבנתי מדובר בדם אדום וטרי ולא בדם מעוכל. לאחר שהאצתי בו ללכת לרופא גסטרו בדחיפות הרופא שאל אותו כמה שאלות והפנה אותו לבדיקת קולונוסקופיה בעוד שבועיים ללא בדיקות נוספות. בזמן ההמתנה הזה מה אפשר לעשות כדי לעזור לו ולהימנע מהכאב? אני מבינה שללא הבחנה מדויקת לא ניתן לתת טיפול מתאים אך האם ניתן לעשות משהו בנתיים כדי לטשטש את הכאב? ברצוני לציין כי בעלי הוא בחור בריא ופעיל ואין לו במשפחה היסטוריה של מחלות מעיים כלשהן. על אילו מחלות התססמינים האלה מעידים בד"כ? אני קראתי והשכלתי המון דרך הפורום הזה והבנתי שזה יכול להיות המון דברים החל מטחורים בדרגות שונות פיסורה סדקים פוליפים וכול'ה.. האמת שאני נורא דואגת ולא יכולה לישון בלילה מרוב דאגה, המחשבה שהוא סובל גורמת לי סבל האם אני יכולה לעשות משהו כדי לעזור לו? האם אלו תסמינים שמעידים גם על גידול כלשהו? מה הסיכויים שזה כן גידול? בבקשה תענה לי במהרה תודה
בובונת שלום, אני מעריך את דאגתך לבעלך. תלונותיו מחשידות בעיקר לפיסורה בפי הטבעת, למרות שיכולות להיות גם אבחנות אחרות שיגרמו לתלונות דומות, כגון טחורים עם קרישי דם בתוכם. הסיכוי שבגיל 35 יופיע גידול במעי הגס ואשר יתבטא בדרך זו נמוך ביותר. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג על מנת להגיע לאבחנה ולכוון את הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.