פיסורה וטחורים

שלום רב, אני כשלושה חודשים לאחר לידת בני השני ובבדיקה אצל כירורגית נמצא כי יש לי פיסורה. התחלתי טיפול בניפדיפין+ עזראקאין אך לא התמדתי. בימים האחרונים אני סובלת במיוחד ונראה לי שיש לי טחור. לעיתים אני אף מתקשה לשבת מרוב כאב. שאלותי הן: 1. האם יכול להיות גם טחורים וגם פיסורה כשבבדיקה שעברתי לפני חודש הרופאה ראתה רק פיסורה? 2. אני סובלת מאוד, האם במידה ואתמיד בטיפול שהרופאה נתנה לי יש סיכוי לשיפור במצב והאם הטיפול הנ"ל מתאים גם לטחורים? 3. במה ניתוח יכול לעזור לי והאם הוא מומלץ או שכדאי לי להמתין? תודה רבה.

שלום, כאבים עזים כפי שאת מתארת אפייניים בעיקר לפיסורה, אך יכולים להגרם גם מטחורים חיצוניים עם קרישי דם או לטחורים פנימיים ש"נכלאים" בחוץ עם בצקת קשה. אם לפני חודש וחצי אובחנה פיסורה, יתכן מאד שזה מקור הכאב, אך לא ניתן להקיש על סמך בדיקה לפני חודש וחצי אם יש או אין טחורים כפי שצויין כעת. בדיקת רופ מומחה ( כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג) יכולה להצביע על מקור הכאב הנוכחי. המשותף בטיפול בין פיסורה וטחורים הוא הצורך לרכך יציאות, כפי ביפורט למטה. פרט לכך הטיפול שונה לכל אחד מהמצבים, ולכן אם את רוצה לכוון נכון את הטיפול מומלץ להבדק. גם טחורים וגם פיסורה פוגעים באיכות החיים, ולכן ההחלטה על תזמון הניתוח היא בעיקר שלך. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. שנה טובה ובריאה.