שתן

שיש נחיטת רקטום מדוע כל הזמן צריכים להשתין? מאז נחיטת הרקטום שלי אני כל שניה מוצאת את עצמי בשרותים לשתן.

שירה שלום, את בטח מתכוונת למצב שנקרא צניחת קרטום או פרולפס. צניחה של הרקטום הוא מצב בו החלק התחתון של המעי הגס מיד מעל פי הטבעת, הנקרא רקטום, "צונח" ומתבלט החוצה דרך פי הטבעת. במצב זה הרקטום למעשה הופך את עצמו, והדופן הפנימית הופכת לחיצונית. צניחת הרקטום לרוב אינה מסוכנת, אך פוגעת באיכות החיים באופן ניכר, ולכן דורשת לרוב טיפול. פעמים רבות צניחת רקטום מהווה חלק מחולשה או בעיה כלשהי בכל שרירי רצפת האגן, דרכם עוברים גם הרקטום וגם גרכי השתן. לכן יש מקרים רבים בהם יש בעיה משולבת גם של צניחת רקטום וגם של בעיות במתן שתן. במקרים כאלו מתבצעת הערכה משותפת של כירורג קולורקטאלי, המומחה לנושא הרקטום, ואורוגניקולוג או אורולוג מומחה לרצפת האגן, המומחים לדרכי השתן, על מנת לתכנן טיפול משולב שיתן פיתרון ל 2 הבעיות יחדיו. כאשר מופיעה צניחה של הרקטום, הטיפול היעיל ברב המקרים הינו ניתוחי. חשוב לציין כי מדובר בניתוח לשיפור איכות החיים, ולכן המטופל חייב להיות שותף מלא בהחלטה על הניתוח. ישנן מספר אפשרויות ניתוחיות לטיפול במצב זה, ויש להתאים את הניתוח המוצע לצרכי כל מטופל אינדיבידואלית. הניתוחים מתחלקים לאלה המבוצעים מהבטן, ואלה המבוצעים דרך פי הטבעת, כשלכל גישה יתרונותיה וחסרונותיה. סוג הטיפול יכול להיות תלוי במספר גורמים, כגון גיל, מצב בריאותי, גודל הצניחה ותוצאות הבדיקות השונות. מומלץ לדון עם הרופא המנתח על האפשרויות ולהשתתף בבחירת הניתוח המתאים ביותר. כעקרון, ניתוחים המבוצעים דרך הבטן הם בעלי שעור הצלחה גבוה יותר, שפירושו שאחוז המטופלים בהם חוזר פרולפס לאורך החיים קטן יותר. מאחר שמדובר בניתוח גדול יותר, אנו מציעים אותו בד"כ למטופלים צעירים, שהסיכון הניתוחי שלהם נמוך וסביר שיוכלו לעמוד היטב בניתוח. יש לציין שבמקרים רבים ניתן כיום לבצע ניתוח זה בשיטה לפרוסקופית, בה לא מבצעים חתך גדול בדופן הבטן, ואז ההתאוששות מהירה יותר והתוצאה הקוסמטית טובה יותר. ניתוח דרך פי הטבעת הוא פשוט יותר וההחלמה ממנו קלה יותר, אולם שעור ההצלחה נמוך יותר. בד"כ אנו מציעים אותו בעיקר למבוגרים בהם יש חשש לבצע ניתוח גדול יותר דרך הבטן. אם הפרולפס הוא קטן מאד, יתכן כי ניתן לבצע ניתוח חדש הנקרא STARR שמבוצע גם הוא דרך פי הטבעת. מדובר הניתוח די חדשני שהנסיון בו עדיין די קצר, אולם התוצאות הראשוניות מעודדות וההתאוששות בד"כ מהירה. כמובן שבכל מקרה חשוב להמנע מעצירות ומומלצת תזונה עשירה בסיבים. בקיצור- מומלץ להתייעץ עם כירורג קולורקטאלי ולבחור ביחד את שיטת הניתוח המתאימה לך ביותר. בהצלחה.

כנראה לי עושים ניתוח דרך הבטן, כי אני צעירה עוד נחשבת, עשו לי כבר המון בדיקות, כולל עצב פודפאלי (משהו כזה) עד לדפקוגרפיה ולUS פינראלי זמן מעבר מעי, קולונוסקופיה, מנומטריות רקאלי, בקיצור את כל הבדיקות שאפשר לעשות, הכל יצא תקין ראו שאין לי בעיה של חולשה בסוגרים בבדיקות ושאין לי בעיה של עצירות בבדיקות, רק ראו בדפקוגרפיה את צנית הרקטום והכל, לא אמרו לי שום דבר על משהו שהוא צניחת הרחם יותר . או משהו כזה, וכבר יש לי בקרוב תאריך לניתוח, אני פשוט מרגישה כל הזמן דחף לשרותים(שתן) מה לעשות? יכול להיות אחרי שיחזירו את הרקטום למקום ואני העשה פיזוטרפתיה כמובן אני לא הרגיש את זה? ושאלה אחרונה: עם עושים לי את הניתוח דרך הבטן, כמה הזמן אני הקבל מנוחה ? +\-

שלום, אני בת 19 וסולת מצניחת רקטום אשר קורית בעת יציאות. פרוקטולוג אשר בדק אותי המליץ על ניתוח אך ברצוני לדעת האם הניתוח הכרחי? שמעתי על שיטת פאולה העוזרת לחיזוק השרירים, האם הישטה יכולה להוות תחליף? בנוסף, אני נמצאת כעת בצבא ואמורה לצאת בחודש הבא לקורס הכולל אימון פיזי, האם אוכל לדחות את הניתוח לכחצי שנה מאוחר יותר? או שהדבר יביא להחמרה? אם אחליט לעבור את הניתוח הם אוכל לחזור לפעילות פיסית תוך זמן קצר? אודה לך על כל תשובה, בברכה, איילה