כבר 5 ימים יש לי כאבים ביציאות וגם שאני לוחץ

הסיפור כזה: לפני 10 יום עקרתי שן בינה ואז הרופא נתן לי כדור אטופן להרגעה לקחתי כדור אחד בלבד ובנוסף נתן לי אנטיביוטיקה בשם אטוגן(נידמה לי) ל7 ימים לקחתי את למשך 3 ימים הפסקתי יומיים והמשכתי עד הסוף. דרך אגב ביום של העקירה אכלתי 2 סברסים ל אבטוח שזה קשור למקרה. לאחר 2 ימים מיום אחילת הסברס התחיל לשרוף לי ולגרד בפי הטבעת. איך שסימתי את האנטיביוטיקה לפני 5 ימים התחילה להיו ת לי בעיה ביציאה כלומר כל פעם שהולך לשרותים מרגיש שריפה בפי הטבעת ולא יכול להוציא כי זה שורף אז היתי מנסה קצת קצת כל פעם או סוגר ולוחץ ומשחרר מהר את הטבעת בנוסף גם הי הלי בעיקר בבוקר מין לחץ וכאב אדיר באזור פי הטבעת שזה קרה בעיקר שלוצים ומשחררים בפי הטבעת כאב חזק אבל לא שריפה. מה שקורה עכשיו זה כאבים ביציאה של שריפה כאילו יש שם פצע או משהו שמפריע לצאת ואני משתדל כמה שפחות ללכת לשרותים וזה מלווה ביומיים האחרונים בכאבי בטן. (ללכת לרופא אניאלך היום) בינתים מישהו פה ניתקל בזה מישהו מהרופאים יכול לומר מה קרה לי ?

אבי שלום, תלונותיך יכולות להחשיד לפיסורה בפי הטבעת, אך לא ניתן להגיע לאבחנה ללא בדיקה. מומלץ להבדק על ידי כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לאבחנה והכוונת הטיפול. קצת מידע כללי על פיסורה: פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. שנה טובה ובריאה.