טיפול

בעקבות כאבים חזקים וצריבה הגעתי למיון. הרופא (כירורג) אבחן פיסורה עמוקה. אני מטופלת בנפדיפין (0.4%)- 3 פעמים ביום ,אמבטיות., סירופ לבולק. הכאבים מאוד חזקים, אני לוקחת אופטלגין בטיפות. השאלות: 1. מתי יחול שיפור והאם הטיפול הזה יעיל? 2. נאמר לי ע''י הרופא במיון, שאם הכאבים ימשיכו עוד כשבוע, לגשת לפרוקטולוג.. רופא המשפחה לעומתו, אמר לחכות לפחות עוד חודש עד לפניה לפרוקטולוג.. מה המלצתך? (לא נראה לי שהכאבים יעברו בקרוב). האם יש סיכון בבדיקת פרוקטולוג במצב הזה.? מתי הכי כדאי להגיע לבדיקה. 3 האם ניתן לקחת תרופה אחרת לכאבים.(אלגולוזין לא עזר, ואופטלגין עוזר לזמן קצר)? תודה

מורן שלום: 1. טיפול שמרני עם מרכך יציאות ןמשחת ניפדיפין יעיל בהקלה משמעותית של הסבל בכ 60% המהטופלים. לציין כי אנו מעדיפים ריכוך יציאות עם תוסף סיבים / פגלקס / שמן פראפין שאינם משלשלים ולא באבילק / לבולק שיכולים לגרום לשלשול וגירוי איזור פי הטבעת. 2. הטבה בטיפול השמרני בד"כ נראית לאחר כשבוע-שבועיים ואני מסכים שאם אין הטבה במשך כשבוע מומלץ לפנות לכירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג לבדיקה. אין בבדיקה זו סיכון פרט לאי נוחות או כאב בבדיקה עצמה, ובודק מיומן ידע מתי לעצור כדי לא לגרום לך סבל מיותר. 3. כל תרופה נגד כאבים שאת חשה שעוזרת היא טובה ואין לנו עדיפות לזו או אחרת. נסי גם ישיבה באמבטיות של מים חמימים. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך.