הבחנה של פיסורה

שלום, ככל הנראה אני סובלת מפיסורה (לפני כשבוע הייתה לי צואה קשה מאוד והרגשתי שנפצעתי והיו סימני דם על הנייר ומאז בכל יציאה אני "מרגישה" את הפצע כואב ושורף). קבעתי טור לכירורג, הבעיה שבמכבי באזור מגוריי אין פרוקטולוג. 1. האם כירורג רגיל יכול לאבחן פיסורה? איך מתבצעת הבדיקה? 2. במידה ויאבחן פיסורה, האם יש צורך לבצע קולונוסקופיה (אני בת 32 ללא היסטוריה משפחתית)? תודה.

יעל שלום, ישנם בוודאי כירורגים כלליים רבים שידעו לבדוק האם יש פיסורה, אולם ללא ספק כל כירורג קולורקטאלי / פרוקטולוג הוא מומחה לתחום זה וידע לבדוק היטב את איזור פי הטבעת. הבדיקה כוללת הסתכלות באיזור פי הטבעת, והמשך הבדיקה תלוי בממצאים ובמידת הרגישות של פי הטבעת אצלך, ויכולה לכלול בדיקת אצבע וכן בדיקה במכשיר שנקרא אנוסקופ ומסתכל על רקמת פי הטבעת מבפנים, אם אין לך רגישות שמונעת את הבדיקה. הפניה לקולונוסקופיה היא לפי שיקולו של הרופא הבודק. פיסורה אנאלית היא מחלה נפוצה של פי-הטבעת הגורמת לסבל רב ללוקים בה. במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פי הטבעת. בדרך כלל הפיסורה (החתך) ממוקמת בדופן האחורית של פי-הטבעת, ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום קל. הגורם העיקרי להופעת הפיסורה הוא בד"כ עצירות קשה ומעבר של צואה קשה הגורמת לשריטה ברירית ובעור. הפציעה מעמיקה עד לשריר פי-הטבעת, והכאב גורם להתכווצות קשה ומכאיבה של השריר הטבעתי שסביב פי-הטבעת. כך נוצר מעגל של כאב המוביל להתכווצות השריר ועצירות הגורמת למעבר של צואה קשה דרך השריר המכווץ הגורם לפציעה של הרירית. הטיפול בפיסורה מבוסס על שבירת המעגל שתואר לעיל. הדבר נעשה בשני אמצעים עיקריים: ריכוך היציאות כך שלא יפצעו שוב ושוב את האיזור, והרפיית השריר הטבעתי באמצעים תרופתיים או כירורגים. תזונה מתאימה העוזרת לריכוך הצואה – תזונה עשירה בסיבים ותוספי סיבים תזונתיים טבעיים (מומלץ תוסף סיבים מסחרי כגון סיבים על בסיס פסיליום, הניתנים ללא מרשם רופא, לשימוש יומיומי), ומרככי צואה אחרים כמו פרפין או פגלקס, הם הבסיס החשוב ביותר בטיפול בפיסורה. מומלץ לא להתאפק אלא להתפנות כשצריך. המטרה השניה היא להביא להרפיית השריר הטבעתי המכווץ. ישנן משחות המכילות תרופה המרפה את השריר, ובכך מפחיתה את הכאב ומזרזת את הריפוי. ניפדיפין היא אחת מהתרופות היעילות והנפוצות לצורך זה, אך לצערנו לא נמצאת באף קופת חולים, וניתן למצוא אותה רק בחלק מבתי המרקחת הפרטיים. עזרקאין היא רק משחה מאלחשת המקטינה את תחושת הכאב ואינה מטפלת במקור הבעיה. ניתן להזריק לתוך השריר המכווץ תרופה של חומר משתק שרירים הנקרא בוטוקס, הגורמת להרפיית השריר, הפחתת ההתכווצות ומרגיעה את הכאב באיזור. לזריקה זו שעור הצלחה של כ 70-80% (פחות מאשר ניתוח), והסיכון בה נמוך. לעיתים רחוקות הזרקת החומר יכולה לגרום לירידה קלה ביכולת השליטהף אולם בשימוש בבוטוקס ירידה זו תמיד הפיכה עם הירידה בפעילות החומר. לצערנו היא אינה ניתנת במסגרת מערכת הבריאות הציבורית בשל עלותה. הניתוח מומלץ, כאשר אין תגובה לטיפול השמרני ואין שיפור במצב. חשוב לציין כי הניתוח נועד לשיפור איכות החיים והפחתת הסבל, וההחלטה עליו צריכה להתקבל על ידי המטופל והכירורג המטפל ביחד. אם אתה סובל מספיק- ניתן לשקול ניתוח. הניתוח מתבצע בהרדמה כללית או איזורית, ולעיתים בהרדמה מקומית לחולים המעדיפים זאת, וכרוך לרוב באשפוז של יום אחד. בניתוח מבצעים חיתוך חלקי של שריר הסוגר הפנימי (השריר המכווץ), בכך גורמים לשבירת מעגל הכאב וההתכווצות המפריעים לריפוי. בד"כ הכאב נעלם מספר ימים לאחר הניתוח וההחלמה המלאה היא כעבור מספר שבועות. קיימת חשיבות רבה להמשך הטיפול השמרני, בעיקר דאגה לריכוך הצואה ושמירה על ניקיון האיזור בכל תקופת ההחלמה ובהמשכה. ליותר מ-90% מהחולים שנותחו הבעיה נפתרת לתמיד. על-מנת להפחית את הסיכוי לחזרת בעיה דומה, מומלץ לסגל תזונה עשירה בסיבים או להשתמש בתוסף סיבים טבעוני לטווח ארוך. אם יש לך דימום דרך פי הטבעת, לרוב אנו ממליצים לבצע בדיקה כלשהי של המעי הגס, או לפחות של חלקו הסופי, על מנת לשלול דמם ממקור זה (גם אם אכן יש פיסורה). סוג הבדיקה תלוי במידה רבה בגילך וברמת הסיכון שלך לפתח ממצאים במעי הגס, כגון הסטוריה משפחתית של מחלות מעי. לעיתים אנו דוחים את הבדיקה עד שמצב הפיסורה משתפר. חג שמח.