עצירות

אני סובלת מעצירות קשה מאד בגין נטילה קבועה של מתדון/אדולן. אינני מצליחה להשתחרר ביציאה רק בעזרת כדורים כגון לקסדין לקסיקל לקסטיב בתוספת של 6 כפות פרפין למחרת נטילת התרופות כדי לצאת אני חייבת 2 מיקרולט +חוקני מים האם מישהו סובל מאותה בעיה ויכול לעזור לסובלת מכאבי תופת לפמח ואחרי כל יציאה. הכאבים מתבטאים בכל הגוף,החל ממקום הניתוח בחוט השדרה ועד לקצות האצבעות. תוד ה רוחמה

רוחמה יקרה, לפני יומיים כתבתי תשובה מפורטת בנושא כי אני מכירה את הנושא באופן אישי אך משום מה זה לא נקלט באתר. אף נאלצתי לעבור ניתוח בגלל שנגרמה לי צרבת חמורה ביותר והיום יודעים שזה נגרם בשל שימוש באופואידים אך מעבר לזה, השתתפתי כחלק מתפקידי באירופה, במסע העלאת מודעות לנושא של תופעות לוואי במערכת העיכול הנגרמות מתרופות אילו ומאז, נכתבו לא מעט מאמרים בנושא בביטאונים רפואיים בתחום הכאב כך שלפחות יש שיפור במודעות לגודל הבעיה. זה עניין של יצירת איזון בין מציאת הקלה לכאבים לבין נסיון לצמצם את תופעות הלוואי במערכת העיכול. סקר בנושא הראה שלפעמים אנשים מתארים את הסבל מהעצירות ושאר התופעות כקשה יותר להתמודדות אפילו מהכאבים המקוריים. אין זה אומר כמובן שלא צריך לתת אופיואידים אלא שצריך לדאוג שהרופאים יבינו את משמעות תופעות הלוואי וימצאו דרכים להקל. מפתחים כרגע תרופה לעזרה בתופעות לוואי אילו אך היא נמצאת כרגע בשלב של ניסויים קליניים כך שיש זמן, במידה והתוצאות של הניסויים הקליניים יהיו טובים מספיק, עד שהתרופה תגיע לשוק. יש גם אופיואיד בשימוש בגרמניה בלבד אשר מכיל בתוכו חומר פעיל המקל על העצירות וכו'. יקח זמן עד שזה יכנס לשימוש רחב גם כן אך נקווה שזה יקרה בקרוב. לבינתיים, הדרכים לטפל זה כל התרופות נגד עצירות, חוקנים וכו' וכן נסיון לאכול אוכל נכון אשר מזרז את פעילות המעיים וכן לנסות פעילותגופנית כלשהי - גם שחייה יכולה לשפר את המצב במקצת... זה נשמע קלישאה כי הרופאים תמיד אומרים את זה אך זה באמת משפיע במידה. אם תרצי לדבר יותר על הנושא - תתקשרי אלי. כל טוב מנדי

רוחמה שלום שוב, בהמשך לדבריה האחרונים של מנדי רציתי לחזק את הנושא של פעילות גופנית ויציאות. אין ספק שקיים קשר ברור בין פעילות גופנית ליציאה ולחליפין בין העדר פעילות פיזית להחמרת העצירות וזו גם אחת הסיבות להחמרת עצירות בקרב האוכלוסיה המבוגרת, שכן פרט לתרופות, ושינויי תזונה קיימת ירידה בולטת בפעילות הפיזית. אחת התלנות הנישמעות עקב אמירה זו- היא "יש לי כאבים קשים ואני לא יכול לעשות כלום" אולם לפעמים העשייה הפיזית הנידרשת כדי לשפר את איכות החיים ולהקל את הכאב, למשל ע"י הסדרת היציאות וריכוכן, יכולה להיות דבר פשוט יחסית שבסך הכל לא רק שלא יחמיר את הכאב אלא ייטיב את המצב, החוכמה בכל דבר הוא למצוא מה כן ניתן לעשות למרות המיגבלה, הכאב והמצב, ולא מה לא ניתן לעשות- שזה בוודאי כבר את יודעת. אף אחד לא מצפה כשאומרים "פעילות גופנית" לריצת מרתון, הכוונה היא למצוא איזושהיא עשייה, שתפעיל את המעי טוב יותר מאשר עכשיו, מנדי הציעה שחייה, לפעמים זה יכול להיות אפילו דברים הרבה יותר קלים ועדינים, כמו תרגילים פשוטים בבית, שרירי בטן מסוימים, שינוי תנוחת הצאייה אפילו יכולה להשפיע, אבל זו התנסות, וחשוב לעשות אותה, ולזכור שאשים עם כאב שזמן רב לא עשו דבר, יש סיכוי שבתחילה כל פעילות עשויה לגרום להחמרה מסוימת בכאב, אבל זו לא סיבה להתייאש ולסגת אחורה, כי כך לעולם לא ניתן לצאת ממעגל הנסיגה. אז בצעדי טיפ-טופ, ולפעמים צעד קדימה ואחד לאחור, אבל פעילות גופנית כלשהי, היא בהחלט חשובה, גם למטרה הזו, לשיקום גופני ונפשי, ולחיים בכלל. בהצלחה, וזכרי- אם תאמיני בעצמך, אין מקום שלא תגיעי אליו.