אני חושבת שאני בשוק

שמי רויטל, קיבלתי אבחנה של סרטן שד בערב ראש השנה. אני בת 37. זה לא זמן טוב מסתבר להיות מאובחנת הסרטן. כולם בחופשה ולא זמינים. ואם הם זמינים, אז זמנם דוחק. אני עושה מה שאומרים לי לעשות. הלכת לתורים, לבדיקות, ממתינה. מתווכחת כל פעם מחדש עם הקופה שלי שלא מוכנה לתת לי התתחייבויות. הולכת לשלושת העבודות שלי. מטפלת בילדה שלי. אבל אני חושבת שאני בשוק. מנותקת. אני לא אוהבת לדבר על זה. לא יודעת מה לומר. לא בוכה. לא נתמכת. לא פועלת לעשות הרבה דברים שאני יודעת שאני אמורה לעשות. ביטוח לאומי וכול מיני כאלו. כל רופא שאני פוגשת אומר לי שיש לי סרטן פשוט מעולה. אבל גם כולם אומרים לי שאני צריכה להוריד את הכול. זה לא ממש גוש, בכלל בהתחלה כולם אומרים לי שזה מרגיש כמו גודש או דלקת. אבל גם אומרים לי שהיצור הזה ענק, לפחות חמש סנטימטר. וצריך להוריד הכל. אני לא יודעת מה לעשות. אני מרגישה כמו חתול מול אורות מכונית. אני יודעת שאני חייבת לברוח, אבל הרגלים שלי לא זזות. לא יודעת מה לעשות.

רויטל שלום, את מוזמנת לפנות אלינו טלפונית (1-800-363-400) או באמצעות האי מייל ([email protected]) ונשמח לסייע לך בהכוונה בתחום הזכויות המגיעות לך והן בתמיכה והנחייה. רפואה שלמה צוות אחת מתשע

אם יש לך ER-100% ו HER-2 שלילי, מצבך באמת יותר טוב. תוכלי לקבל טיפול הורמונאלי (לטרוזול) לצמצום הגידול ואז הניתוח יהיה מאוד חלקי (וידוא הריגה). זאת כמובן בהתאם לגודל הגידול ועוד פקטורים. כיוון שאת כ"כ צעירה יאלצו להביא אותך לגיל הבלות ע"מ לטפל כפי שציינתי.היותך בשוק לא מפתיע כלל. 100% מהמקבלות את הבשורה נכנסות לשוק. לכי לפסכיאטר שעובד עם האונקולוגיה ויעזרו לך. מניסיוני. בהצלחה.