לא רואה אור

אובחנתי השבוע כסובלת מסרטן שד גרורתי. הגעתי למיון עם קשיי נשימה ויצאתי עם ההבנה שיש לי מים בראות, גוש בשד וגרורה בזנב הלבלב. אין לי עדיין תשובות של הביופסיה או מיפוי העצם אבל הפסקתי לקוות לטוב. אני מרגישה טוב לא מרגישה חולה אבל מתברר שאני כנראה סופנית. אם יש כאן מישהי במצב שלי או כאלה שמכירות נשים במצב שלי והצליחו לסייע להן, אני זקוקה לשמוע. תודה

שלום לך, אני מבינה שהמידע אותו את מתארת הינו חדש לחלוטין: הגעת למיון עם בעיות נשימה ואבחנת כסובלת מסרטן השד. ללא ספק עבר עלייך שבוע טראומטי ואני משוכנעת כי נשים רבות בפורום זה יכולות להבין את התחושות הקשות אותן את חווה ברגעים אלו. תהליך האבחון הינו תהליך קשה מאוד הכרוך בהמתנה לתוצאות של בדיקות והמעורר המון מתח, חוסר אונים ולעתים גם ייאוש. למעשה מדובר בתוקפה המורכבת ביותר במהלך ההתמודדות עם המחלה ולרוב הנשים מתארות כי הקרקע נשמטת להן מבין הרגליים והרגש האופייני ביותר של פחד גדול מאוד. לצד הקשיים הרבים בתקופה זו ניתן לעשות דברים שונים על מנת להקל ולו במעט את ההתמודדות עם התחושות הקשות. ראשית חשוב להתחיל לאסוף אינפורמציה ה רפואית רבה ככול הניתן. נשים שמגיעות לפגישות עם הרופא עם ידע רפואי ויודעות לשאול את השאלות הנכונות מדווחות על תחושות לחץ נמוכה יותר ביחס לאלו שאין להן אינפורמציה רפואית. בנוסף, בפורום זה תוכלי לגלות כי ישנן נשים רבות בפורום, בבית חולים וגם בקבוצות תמיכה של עמותת "אחת מתשע" שמתמודדות עם גרורות ויודעות היטב כיצד את מרגישה. בהקשר הרפואי חשוב לציין כי יועצים בפורום זה כתבו פעמים רבות כי התייחסות היום אל גרורות היא כמו התייחסות לכל מחלה כרונית. טיפולים שונים מאריכים מאוד את תוחלת החיים וגם מאפשרים לשמור על איכות החיים. רופאים ויועצים שונים כאן ישמחו להשיב על כל שאלה רפואית שתפני אליהם ברגע שיהיו לך ממצאי בדיקות. כמובן שכולנו כולנו כאן נשמח לעמוד לרשותך ולתת לך יד. אנו כאן איתך ונעשה כמיטב יכולתנו לעזור לך לעבור תקופה זו ביתר קלות. בברכה, אנה

שלום יקירתי, אני בת 35. מרגישה מצויין, מרגישה בריאה. מאובחנת עם גרורות בעצמות וכבד. עוד מעט מתחילה טיפול כימוטרפי. לגמרה מאמינה שאצליח (לפחות בכל מה שתלוי בי). מפחדת המון, אבל מאמינה. כן מכירה נשים שהצליחו והן נותנות לי תמיכה עצומה. דרך אגב, תראי לי אחד שהוא לא סופני. בסוף, כולם יהיו שם. רק שאנחנו לא ממהרות. אם תרצי, את מוזמנת להתקשר (שלחי אלי מייל ואשלח לך מספר הטלפון). בהצלחה ולא לוותר.

גם אני מאובחנת עם גרורה, אני צעירה, וחיה, עובדת ,תפקדת ופעילה ולא מרגישה חולה, למעט התרופות והטיפולים שנכון שהייתי מוכנה לוותר עליהם אבל בסופו של דבר הם משמרים המצב שלא יידרדר , ובסה"כ לא מפריעים לקיום חיי שגרה ומשפחה. מחזקת אותך . ואם את צריכה עזרה -רשמי מייל. בהצלחה לך !