פחד מוות מכריתה

מבקשת לשמוע ממי שעברה כריתת שד - כמה זמן בערך מתבצע הניתוח, ואיך ההתאוששות מנתוח כזה. אפשר לתפקד אחרי הניתוח אחרי תקופת החלמה קצרה או שזה לוקח זמן רב. פוחדת נורא מהניתוח, לא כל כך רוצה שיחזור ובכלל, נראה לי שאני הולכת לאיבוד, בלי מצב רוח וכל היום בוכה ובוכה. אני זאת לא אני! אני בת 60.

אישה יקרה, אני לא עברתי ניתוח לכריתת שד אך אני מזדהה עםכאבך. זה לא פשוט לשמוע את הבשורה הרעה הזו וההשלכות שלה לא קלות! לעודד אותך יהיה ע"י תמיכה כאן בפורום, כולי תקווה שיש סביבך משפחה וחברים שיוכלו לסייע לך. ממי שבתוך זה עכשיו אני יכולה לומר שהשד לא נורא כפי שחושבים.. יוצאים מזה והכי חשוב החיים מקבלים טעם אחר , מתוק יותר, מעריכים יותר את שגרת היום יום ואת האהובים שלנו! שלא ישמע לך שאני מאושרת עד הגג, גם אני נשברת ובוכה ולדעתי זה חלק מתכנית ההבראה.... אשה, שיהיה לך בהצלחה ומקווה שיענו לך במהרה - תהיי חזקה ואנו פה בשבילך! שרון

אני בת 40, עברתי כריתת שד לפני 5 חודשים, אני ביצעתי גם שחזור באותו ניתוח. הניתוח ערך כ-4 שעות, ניתוח קצת מלחיץ אבל הלכתי בלב שלם, בעלי וכל המשפחה היו איתי כל הזמן. עשיתי את הניתוח אצל שני רופאים מלאכים, רופא הכירורג שלי והפלסטיקאי, אנשים נשמות, הייתי מאושפזת 5 ימים בבית חולים. ההחלמה אחרי זה לא קלה, שבועיים אחרי זה עוד ישנתי בישיבה, הייתי מוגבלת בעשייה של המון דברים, מה שחשוב שתהיה לך עזרה לאחר הניתוח. מה שצריך זה לקחת את זה בקלות, ובמחשבה שכל החיים עוד לפנינו. שיהיה לך בהצלחה, והמון בריאות.

אישה יקרה שלום, הפחד עליו את מדברת מוכר לנשים רבות בפורום זה שהתמודדו עם הבשורה הקשה אודות המחלה. חשוב לציין כי תקופה זו לפני הניתוח היא התקופה הקשה ביותר עבור מרבית הנשים. בשלב זה מרבית הנשים מדווחות על תחושה של חוסר אונים, חוסר שליטה אשר מעצימות את הלחץ והחרדה של האישה. תחושות אלו הן כה דומיננטיות עד כי בהחלט ההרגשה היא שהזהות של האישה משתנה- כפי שאת מציינת ש"אני לא אני". חשוב מאוד לזכור כי זהו השלב הקשה ביותר וכי קיימות מספר דרכים להקל על המצב, להחזיר את השליטה על החיים ולהפחית את רמות החרדה. אחת הדרכים היא איסוף אינפורמציה רבה ככול הניתן אודות המחלה, טיפולים ודרכי התמודדות. ככול שבידייך יותר מידע רלוונטי תחושה השליטה עולה והפחד יורד מכיוון שאת יודעת לקראת מה את הולכת וכיצד להתמודד עם המצב. בנוסף לכך, ניתן לקבל סיוע רגשי מאשת מקצוע שמומחית בעבודה עם נשים המתמודדות עם המחלה. אני בהחלט מאמינה כי סיוע בשלב זה יכול לחזק אותך ולסייע בהתמודדותך. באם תרצי לברר לגבי אפשרויות התמיכה, תוכלי לפנות לעמותת "אחת מתשע" בטל שמספרו 036021717. כמו כן, תוכלי להיעזר בקו החם של העמותה המאויש על ידי נשים שהתמודדו עם המחלה והוכשרו לסייע לנשים. מספרו של הקו החם הוא 18003636400. לגבי השאלה אודות הניתוח. אני מצרפת לך פרק המוקדש לנושא של ניתוחי שד מהאתר של העמותה. להלן הקישור: http://www.onein9.org.il/upload/breast_surgery.doc כולנו כאן איתך, אנה

קודם כל שם יפה נתת לך. אכן את אישה . אני ממש אבל ממש יכולה להבין אותך. ב פברואר אחרון עברתי כריתה דו צדדית ו עוד בלוטות מבית שחי ימין. הניתוח היה קשה . לי . לא תיארתי . אחרי זה בא משבר . ארזתי כוחות ו ביקשתי עזרה .אני בשיחות עם עובדת סוציאלית מקסימה ו מועילה לי מאוד.ב מקביל אני מקבלת טיפול תרופתי. לבקש עזרה זה חצי טיפול.ו בנוסף גיליתי עוד דבר מדהים אשר מקל: לא תאמיני . החיים.מילבד ה רצון האז להאחז בהם , הם איך שהוא לא יאומן ממשיכים. עם בעיות יומ יומיות , עם היתמודדות של שיגרת יום.עד כי יש רגעים ש שוכחים.יש רגעים יותר טובים ופחות טובים. מה ש אני מנסה להגיד לך ש תנסי לעמוד במקום ש את כרגע ש הוא לא קל ו תנסי למשל סטאם דוגמא היתקלקלה ה מכונת כביסה . אוף זה מרגיז לא?אבל זה משכיח נכון? חשוב לא להיתאבל לאורך זמן. אבל הוא הכרחי לעבור עם כל השלבים שלו . אל תיתעקי..יבואו גם רגעים יפים של החיים ש נימשכים עבורך.זו דרך החיים. אני כל כך מבינה אותך. אבל את תיתגברי אני מבטיחה לך . כירתת שד לא עושה אותך פחות אישה .לי זה מאד חשוב איך אני יוצאת מה בית . איך אני ניראת.שמה פרוטזות ו יאללה! לא גם אני לא חושבת על שיחזור אבל שום דבר לא סופי .חיזקי ו המון הצלחה איליין

שלום לך.ראשית מאחלת החלמה והתאוששות קלה מהניתוח ומכל הטיפולים. תראי.. אני צעירה ממך בהרבה .עברתי כריתה מלאה בעודי בחורה צעירה (עדיין), עם ילדים בגן. הצלחתי להתמודד עם האובדן הנוראי של השד, למרות כל הקשיים, ועם הרבה עבודה עצמית . אני חושבת שבכל אחת יש את הכוחות. נכון שהאובדן הוא נוראי, נכון שהוא פוגע בנשיות ובדימוי גוף ובכלל ביחסים בין בני זוג וכל הכרוך בכך..אבל אני חושבת שצריך להסתכל לא על האובדן אלא על הרווחים - הרווח שלי הוא שילדי זכו באמא שהחלימה מהמחלה ! אמא שיכולה לטייל איתם בגינה, לקחת אותם מהגן ולחגוג להם יום הולדת וכו' . הרווח שלי הוא שבעלי עמד לצידי לאורך כל הדרך, תמך ופרגן עד היום. אני משתדלת להסתכל על החיובי עד כמה שאפשר. נכון שזה לא הכי אסתטי בעולם, אבל מצד שני כל אחת יש לה צדדים בגופה שהיא לא שלמה איתם ושהיא מעדיפה להסתירם, אפילו מבן הזוג שלה (וכולנו הרי לא מושלמים ...) . אחת לא מרוצה מהשיער שלה, אחרת לא מרוצה מהמותניים שלה , שלישית לא מרוצה מהעור שלה ...כל אחת והרגשתה היא . כך שהכל בראש - תפרגני לעצמך שאמנם את תפרדי מהשד אבל את תזכי בחיים ! הניתוח עצמו ממש לא נורא . ישימו לך נקז או שניים ואחרי 10 ימים יוציאו. הכאבים נסבלים ותוך שבוע וחצי את יכולה כבר לתפקד. חשוב ביותר - לשמור על היד (אם מוציאים בלוטות בית שחי) ולהקפדי לבצע תרגילים ליד (לבקש בבי"ח יש חוברת מיוחדת לנושא) . בהצלחה !!!

היום בביקורי אצל כירורג שד בביח' יעצו לי להוריד גם את השד השני, שבעברו גם עבר ניתוח של הסתיידויות עדינות רבות. איזור בית החזה אמנם יהיה ללא שדיים, אך איזור נקי מפורענות ויחסוך הרבה כאבי ראש. לא להאמין - אני שבכיתי על שד אחד ופחדתי נורא - מקריבה גם את השד השני בלי להניד עפעף. החלטתי - אני קוברת את השדיים שלי לפני שהם יקברו אותי! ושתדעו בנות - מאותו הרגע שזו היתה החלטתי - נעשה לי פתאום קל על הלב , הרבה יותר טוב מאתמול שלא הפסקתי לבכות. לכן, בתאריך 15.6. אני עוברת ניתוח ותתפללו בשבילי ותחזיקו לי אצבעות. אני צריכה את זה. לדעת שחושבים עלי באותו יום. תודה לכולן ומאחלת לעצמי ולכל העולם - מי ייתן ותמוגר הרעה החולה הזאת מעל פני האדמה. אמן!