פסלודקס מול קסלודה

שלום רב לאימי סרטן שד גרורתי, עם גרורות בעצמות. טופלה טיפול הורמונלי שעזר לשנה ולאחר מכן הפסיק להגיב. (הגידול מגיב לאסטרוגן). לאור זאת הופסק טיפול הורמונלי והחלה לקבל נבלבין. יש לציין כי היא מקבלת גם זומרה. כיום יש שוב עליה בסמנים (במקרה שלה הסמנים מהווים אינדיקציה טובה מאד). נשקלת האפשרות לנסות שוב טיפול הורמונלי בפסלודקס או לשנות לטיפול בקסלודה. יש לציין כי אימי בת 76. אודה על תשובה למספר שאלות: 1. האם תיתכן בכלל תגובה לפסלודקס כאשר לא הגיבה לכל שאר הטיפולים ההורמונלים - טמוקסיפן, פמארה, ארומאזין, ארימידקס? 2. האפשרות השניה היא מעבר לקסלודה. - ונשאלת השאלה האם קסלודה לבד או שעדיף ביחד עם טקסוטר? וכן רציתי לדעת האם תופעות הלואי חמורות יותר כשמוסיפים טקסוטר? 3. עוד רציתי לדעת האם יש סוג אחר של כימותרפיה שעדיף לתת לפני קסלודה במקרה שבו הנבלבין לא משפיע? בתודה מראש

שלומות, אם אמך לא הגיבה כלל לטיפול הורמונלי עם כל אחת מהתרופות, אני בספק אם כדאי לנסות עוד קו הורמונלי. ומן הצד השני - אין מה להפסיד. זה אינו טיפול קשה, ואם נראה שאין תגובה טובה מספיק, אפשר תמיד לעבור לקסלודה. אגב - אם אמך אינה סובלת מכאבים והיא מרגישה טוב - למה בכלל לטפל? לא כדאי לטפל במרקרים, כדאי לטפל באמא... טקסוטר מוסיף הרבה תופעות לוואי, ולאור גילה של אמא - נראה לי שלא מומלץ. איני יודעת מה עוד אמך קבלה לפני נבלבין, אבל קסלודה היא בהחלט בחירה מצויינת. הטיפול יעיל וקל! בהצלחה, מירב בן-דוד

תודה על תשובתך. ראשית לאימי יש כאבים והיא מקבלת זומרה (גרורות בעצמות) ואוקסיקונטין לכאבים. שנית לא הבנתי מה המשמעות של "למה בכלל לטפל?" אם לא נטפל היא תמות לא? נכון שהיא בת 76 אבל היום ניתן גם לחיות עוד 10 שנים ויותר בגילה ואני מניחה שללא הטיפול היא לא תגיע לכך. מה שאני בעצם שואלת זה - האם הטיפול לא מאריך את החיים? האם אשה במצבה שלא תקבל כל טיפול תחיה אותו זמ כמו אשה שתקבל טיפול? לפני נבלבין היא קיבלה רק טיפול הורמונלי, שכאמור הפסיק לעזור.