דחוף למומחי הפורום

שלום לך, אני פונה ומבקשת נואשות את עצתך וההכוונה שלך - מאחר ולמרות הממצאים שיפורטו להלן, בבית החולים בו מאושפזת אימי עדיין לא גובשה תוכנית טיפול לאחר למעלה משבוע וחצי אשפוז . לתחושתנו בית החולים מסתפק בטיפול פליאטיבי. הנחת העבודה שלהם שמדובר בגרורות מסרטן השד למרות שלא נערכו בדיקות נוספות של הנגעים ועל אף חוסר התגובה לטיפול ההורמונלי . אנו חסרי מידע ואונים לגבי אפשרויות האיבחון והטיפול.. הייתי מבקשת לקבל הכוונה : האם וכיצד ניתן להשלים את הבירור? האם קיים טיפול סיסטמי בגרורות בכבד לאור ובמשולב עם הטיפול בגרורות בעצמות? אמי, החולה בת 69 - (שנת 2001) -.ברקע CLL 30.000 ללא בלוטות לימפה ב-1997 אובחן סרטן שד שמאל: כריתת שד ובלוטות בית שחי . לא היתה אינדיקציה לכימו/ רדיו . טמוקסיפן 5 שנים תחת מעקב - תקין. בינואר - פברואר 2006 עליית מרקרים CEA=5-->10, (כרגע מעל 1000) CA15-3 =150-->300 . בבירור נמצא פיזור גרורתי בעצם החזה, סטרנום וצלע 10 . בוצעה ביופסיה בממצא תת עורי סמוך לעצם החזה - לא נמצאו תאים. מ- 27.3.06 קבלה ARIMIDEX במשך כחודשיים ומ-27.4.06 BONAT במשך חודש אך מצבה הקליני (כאבים עזים) - החמיר. ב-17.5.06 עברה ct חזה בטן אגן ללא חומר ניגוד: נגעים ליטים וסקלרוטים מרובים בעצמות (החמרה) .נגעים היפודנסים בכבד חשודים לפיזור. ( בבירור US ב-25.5.06: בפסגת הכבד מבנה סגלגל תת הדי 2 ס"מ בקוטר +מספר מבנים תת הדיים עגלגלים דומים המתאימים לגרורות ), גרורה בצלע 10 עם הרס ופריצה מסיבית לתוך תעלת השידרה 10D .גרורה נוספת פורצת לתוך התעלה 8D (גרורה בגוף החוליה). נבדקה ע"י נוירולוג- אין פלס תחושתי. כרגע מטופלת בDEXACONTIN +Oxycodone+ הקרנות (עברה כבר 7 מתוך 15 שנקבעו לה). שיפור משמעותי במצבה הקליני. כאמור- הייתי מבקשת לקבל הכוונה : האם וכיצד ניתן להשלים את הבירור? האם קיים טיפול סיסטמי בגרורות בכבד לאור ובמשולב עם הטיפול בגרורות בעצמות? שבוע טוב ותודות על הענותך

אג היקרה שלום, שאלתך נשלחה לאחד היועצים. אני מקווה לתשובה בהקדם. בברכה, אנה

תודה רבה לך. ככל שהדברים תלויים בך - אנא השתדלי (למרות שאני יודעת שאת עושה זאת גם ללא בקשה זו) שהתשובה תהיה מהירה. בזבזנו מספר חודשים על טיפול שנשען על הנחות מוטעות שלא נבדקו , וכרגע , כשאין לנו קצה חוט (והפחתה באמון במערכת הרפואית) - אנו במרדף אחרי הזמן האבוד. שוב - תודה רבה מראש ושבוע טוב

הטיפול במחלה גרורתית- פליאטיבי בעיקרו: הקטנת הסבל מהמחלה. מחלה גרורתית אינה ניתנת לריפוי. סביר ביותר שמדובר בסרטן השד, אם כי לא הושגה אבחנה בביופסיה. אפשר לחזור על ביופסיה כדי לאמת את ההישנות ולשלול מחלה נוספת. אמורה לקבל כימותרפיה , ובמקרה זה הטיפול מכוון נגד המחלה באשר היא. המשך בונאט- רצוי.

שלום א.ג. לדעתי הבירור שנעשה לאימך הוא מספיק ע"מ לתת תמונה של מצב מחלתה. נראה שיש לה מחלה סוערת אשר לא הגיבה לטיפול הורמונלי ולכן מועמדת לטיפול כימותרפי. מקובל לתת את הטיפול הכימותרפי לאחר סיום ההקרנות ולכן כדאי לחכות עוד שבוע. לאחר סיום ההקרנות יש לבחון את מצבה הכללי של אימך, דבר שיצביע על יכולתה לעמוד בטיפול כימותרפי, ולעשות בדיקת דם הכוללת ספירת דם, תפקודי כליה ותפקודי כבד. בהתאם לתוצאות יש להתאים לה טיפול כימותרפי. חשוב לדעת מה היתה צביעת ה-HER2 שלה - אולי אפשר להוסיף גם טיפול בהרצפטין. בברכה

תודה רבה על תשובתך. ברשותך - 2 שאלות נוספות: כיצד ניתן להתאים טיפול כימותרפי - אם לא בוצעה ביופסיה כדי לאמת שאכן מדובר בגרורות של סרטן השד ולא בגידול אחר /חדש (שלכן גם לא הגיב לטיפול ההורמונלי )? 2. כיצד בודקים הר2 ללא ביופסיה ? אודה לתשובתך.

לא הבנתי למה ההקרנות יותר דחופות מהטיפול הכימי. אם המחלה סוערת, אז לא יותר דחוף לטפל בכבד מאשר בעצמות? ולמה אי אפשר ביחד? על תשובתך אודה