מצוקה ונפילה כלכלית ונפשית
דיון מתוך פורום סרטן השד
כמובן לאור האמור לעיל אני במצוקה נפשית קשה וכמוה גם כלכלית כי לא נותר לי לא כסף למימון ההרצפטין ולא כוח.אני לא מוצאת טעם לחיי..............שלום חברים.................
שלגית היקרה שלום, אנו מאוד רוצים לשוחח עימך. אנא צרי איתנו קשר בקו החם שמספרו 1800-363-400. את יכולה לפנות אליי גם לנייד באם תרצי אשמח לשלוח לך אותו במייל אם תצייני לי את הכתובת שלך או תוכלי לקבל אותו משרה, המתנדבת של "אחת מתשע" שמחכה לטלפון שלך. אנחנו כאן איתך ורוצים לנסות לעזור לך, אנה
אנה שלום אני חושבת שזה לא המצב לבקש ממנה להתקשר האם אין באפשרותך לבדוק אולי ניתן לעזור לה עם תרופות או כסף?
אנה היקרה אולי לערב גורמים מגבוה אפילו עיתונות או תקשורת אחרת הרי זה לא מתקבל על הדעת הסבל הנפשי הזה בברכה ריקי
לא יודעת עד כמה אני יכולה לעזור אבל אשמח לנסות. את מוזמנת להתקשר אלי לפלאפון 050 2056331 אני מחכה לטלפון ממך אל תאכזבי אותי.
שלגית מה קורה? את מבהילה ומדאיגה אותנו אנא עני אעזור לך ככל שאוכל בבקשה
שלום לך שלגית אז נניח ואין הרצפטין זה לא כאילו איזו תרופת פלא שכל מי שלוקח אותה מבריא החיים ממילא לא מי יודע ארוכים גם לאלו שמאריכים ימים... אז להנות ממה שיש ולהיות אופטימיים שימרי על עצמך ריקי
שלום לך מהו מצבך הרפואי בואי דברי פה אני בטוחה שאפשר לעזור במשהו לא לוותר כי כולנו פה כולל אני עם קצת דמעות בעיניים דואגות לך תעני מה יעזור לך ריקי
שלגית היקרה שלום, מאז שהתקבלה הודעתך ניסינו כול הצוות לחשוב על דרכים בהם ניתן להגיע אלייך ולהושיט לך יד. אולם העובדה שלא השארת לנו שום אמצעי לייצור איתך קשר הותירה גם אותנו חסרי אונים וגרמה לנו להבין היטב את תחושת המצוקה בה את נמצאת. כפי שראית תוך זמן קצר התגייסו בנות רבות בפורום זה וניסו לחשוב על דרכים לעזור לנו ולסייע לך במאבקך להשגת ההרצפטין. שלגית היקרה, אינך הלוחמת היחידה ובמערכה זו יש איתך גדוד שלם אשר מנהל את אותה המלחמה להכנסת ההרצפטין לסל ואנו מאמינות כי ננצח גם בה. אני שוב מציעה לך ליצור איתי קשר טלפוני בכל שעה בנייד שלי שמספרו 052-8305724. כפי שהצעתי לך את יכולה לפנות למתנדבת של קו החם. כמו כן, את יכולה לפנות לאתר של ס"הר http://www.sahar.org.il/tellUsomething.asp (סה"ר -עזרה ראשונה נפשית ברשת באתר זה תוכלי לשוחח בצ'אט עם אנשים שיכולים לסייע בזמנים של מצוקה קשה). כמו כן אפשר להתקשר לער"ן -עזרה ראשונה נפשית- בטלפון שמספרו 1201 וכמובן שאנו כאן איתך וננסה לעשות כמיטב יכולתנו לעזור לך. אנה
לי ההודעה שלך נראית כבר קצת כמו מניפולציה... מה בדיוק את מצפה שמישהו יעשה איתה? בגלל שלא נותנים לך מה שאת רוצה, את לא מוצאת טעם לחיות?! אף אחד בעולם לא יודע מה באמת עושה ההרצפטין לאורך זמן, ואם כל מי שלא מקבלת הרבה פחות מהרצפטין בעולם היתה מודיעה "שלום חברים", היו נשארות מעט מאד נשים בעולם, או לפחות היינו מוצפים בהודעות כאלה. אולי הגיע הזמן שתיפני לעזרה נפשית? לפי דבריך נראה שהסכנה האמיתית לחייך לא נובעת מהאין הרצפטין. פני לעזרה המתאימה למצבך!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(אני כותבת בלשון נקבה כי אין שם לכותבת) אני מקווה שהכתוב במכתבך נכתב מתוך חוסר הגיון זמני. אני בהחלט מבינה את שלגית והמצוקה שלה. והרי אנו לא יודעות עד כמה המצוקה שלה קשה, ויש אנשים יותר חזקים ויש יותר שבריריים. והרי מחלת סרטן השד לא "תורמת" לנו לשום דבר חיובי בחיים, ולפעמים נ ש ב ר י ם. אני רק מקווה שהכל בסדר איתה ויכול להיות שלא נדע כי שילגית התייאשה מלבקש. אם תעקבי אחרי המיילים של שילגית תראי שפעמון המצוקה צלצל מזמן. הפורום מטרתו לעודד ולא ההיפך. אני למשל מרגישה חוסר אונים נורא כי אין לי דרך לפנות אליה ישירות. האם אפשר לבקש תיקון סגנון הכתוב לשילגית באמצעות מכתב חדש?
אני מתחברת לתגובה של אני. הפורום נקרא פורום תמיכה ולכן התגובה הזו לא רלונטית.צריך לחשוב היטב לפני שמגיבים.בטוחני שאם שלגית תקרא את זה ,זה לא יקל על מצבה לא הכלכלי ובודאי לא הנפשי.
רציתי לשתף אתכן מה אני מרגישה עכשו. מאז המייל של שילגית לא מצאתי מנוחה לנפשי. אני קוראת את התגובות כאן, חלקן אוהדות וחלקן עויינות, וזה צפוי. כל היום חשבתי על שילגית כפרט ועלינו ככלל. מאוד קשה לנו להתמודד עם המחלה והשלכותיה, ולכן החרדה מתעצמת כאשר אנו קוראות שלשילגית (במקרה זה) נמאס והיא כותבת מכתב פרידה. זה מחזיר אותנו למחלה, לפחד, למצוקה ולכל היתר שאנחנו מכירות. אז נכון שקשה להתמודד עם מכתב כמו של שילגית, אבל צריך לזכור שלחלקנו יש חיים קשים בנפרד מהקושי בעקבות מהמחלה והשלכותיה, וכאשר בנוסף לכל יש מצוקה כספית אז הכל נראה "שחור". בנוסף, לא ראוי שניאלץ להיאבק על תרופות - זו חרפה. כל אחת צריכה לחשוב אם היא היתה צריכה תרופה ולא יכלה להשיג אותה, איך היתה מרגישה!!! לא מספיק שחלינו במחלה קשה ואנו נאבקות בה, האם אנו צריכות גם להיאבק בכדי לקבל תרופה שיכולה להשאיר אותנו בחיים? לכל אחת מאתנו יש אופי משלה, חלש יותר או חזק יותר, ובהתאם דרך ההתמודדות. הפורום מטרתו תמיכה, ואני חושבת שזה מה שאנו צריכות לעשות במסגרת היכולת שלנו. מכיוון ששילגית אנונימית ואין לנו דרך להגיע אליה - לפחות שתקרא מה שכתוב כאן ואולי זה יעזור. אני מקווה ששילגית תכתוב לנו שהיא בסדר. תעודדו אותה.
לא ניתקלתי בתגובות עוינות לשילגית. הצעה לפנות בדחיפות לעזרה נפשית אינה תגובה עויינת. וזה שחלינו, לא נותן לנו את הזכות לדרוש כל תרופה שקיימת בעולם. כי דרישה כזאת פירושה להרעיב ילדים ולהקפיא קשישים ולשלול תרופות חיוניות מאד מאחרים. אני, אישית, לא עושה זאת. וזה קשה. אבל כולנו צדיקות וכל אחת מאיתנו באמונתה תחיה. מתישהו כולנו הרי נגיע לאותו מקום
מנהל פורום סרטן השד
