זאת שפחדה
דיון מתוך פורום סרטן השד
שלום, הרגשתי צורך להמשיך ולספר ולקוות לקבל תמיכה היום אימי היתה אצל האונקולוג (זוכרים שסיפרתי), היא קיבלה את הבשורה שיש לה גרורות בעצמות, אך להפתעתנו הרבה הרופא לא מיהר בתחילת טיפול של כימוטרפיה, אלא בעזרת כדורים הורמונליים ובעוד חודשיים נדע מה המצב ואיפה הדברים עומדים. כמובן שאמא היתה בשוק ממצבה שלא היה ידוע לה אלא רק לנו האחים, והיא הזילה כמה דמעות של הלם, שוק וייאוש, אך חייבת אני לספר שבנקודה מסויימת נשמתי לרווחה מאחר וחשבתי שמצבה קשה יותר והיא תצטרך טיפולים קשים כבר מחר. כך שהדברים קצת התאזנו: היא כבר יודעת מה מצבה ואני יודעת שהנושא קצת פחות היסטרי ממה שתארתי לעצמי. אשמח לשמוע תגובות.
שלום לך בת פוחדת, את רואה לפעמים צריך לדעת לקבל דברים כמו שהם אני חושבת שאמא שלך תוכל להתמודד עם הבעיה צריך תמיכה שלכם ולהאמין שהכול יהיה בסדר לפי מה שאני שמעתי יש אפשרות להמשיך את החיים עם גרורות בעצם ותמיד המחר מביא דברים חדשים, אני תמיד אומרת שאי אפשר להחזיר את האתמול אז צריך להסתכל בצורה חיובית על המחר, אני מאחלת לכם רק טוב תחזיקו מעמד תנסו לראות את החיים במבט שונה, תהיו מאושרים אפילו שזה קצת קשה לפעמים, אני כל בוקר אומרת תודה לאל שיש יום חדש, וממשיכה הלאה, מאחלת הרבה טוב רחלי
תודה חלי, תודה על התמיכה.
גם אני התבשרתי לפני כחודש על גרורה בעמוד שידרה 7 שנים לאחר רמיסיית סרטן שד כשקוויתי שנצחתי את המחלה הארורה הזו. אנ עברתי הקרנות טיפול הורמונלי בכדורים ואינפוזיית ארדייה (או זומרה אחת לחודש) בכל מקרה הכי חשוב זה להאמין ש שזה עוד מבחן שהחיים מציבים בפננו כדי להוכיח לנו שאנחנו מסוגלים........ המון דמיון מודרך. ממליצה על קלטת לדמיון מודרך מצויינת של אבנר שילה (יש לו אתר תפתחי אותו) שתהיה שבת טובה
בת יקרה שלום רב, ראשית כל שמתי לב לשינויי השם שלך. זה התחיל בבת שפוחדת, השתנה לבת שכבר לא כל כךפוחדת והיום שמך הוא זאת שפחדה. אני שמחה לשמוע שהחרדה הולכת ופוחתת ואני כמובן שמחה לשמוע שהטיפולים יהיו קשים פחות ממה שציפיתם. אני מייחסת את הפחתת החרדה גם ליכולת המופלאה שלך לשתף את הבנות בפורום ולהתמך על ידן. אני חושבת שהעובדה שאמא כבר יודעת על מצבה הקלה במידה רבה על תחושת המועקה ועל הצורך לשאת את המידע הזה בסוד. אני מתארת לעצמי שנכונו לכם עוד התמודדויות לא פשוטות ולכן אני שוב מזמינה אותך לדבר איתנו אם בפורום ואם בקו החם. בברכה , מיכל כהן, עו"ס