התמודדות עם "אחרי הטיפולים"

דיון מתוך פורום  סרטן השד

31/07/2005 | 11:04 | מאת: sharon

אני בת 38, אם ל2 . אני נמצאת כשבעה חודשים לאחר סיום טיפולים (למפקטומי+ כימו+ הקרנות), חודש לאחר סיום הטיפולים התחלתי להרגיש "הרגשת סחרור ראש" ולאחר בדיקות מקיפות נוירולוג איבחן את ההרגשה שלי כנובע ממתח/מצב נפשי קשה, למרות שאני לא הרגשתי שאני במצב קשה. הרופא נתן לי תרופה נגד דיכאון CIPRALEX וזה פתר לי את הבעיה אך כמו כל תרופה נגד דיכאון היא משפיעה על החשק המיני שירד למינוס 50, לא הרגשתי בדיכאון אך גם לא שמחה באופן מיוחד, הייתי עצבנית ביותר ובנוסף התחילו לי גם תיקתוקים באוזניים. רופא א.א.ג אמר שזה שריר שמתכווץ גם כן כתוצאה ממתח (והוא אפילו לא ידע את הרקע הרפואי שלי!) היום אני בוכה מכל שטות וזה לא נורא כ"כ אך הלחץ בראשי הוא הדבר שהכי מדכא אותי. בנוגע לתרופות אחרות, אני מקבלת TAMOXIFEN וזולדקס כל חודש. כדי לישון אני נעזרת בVABEN וZODORM ומשתדלת לא להיות עקבית עם אף אחת מהשניים, כדי לא ליצור תלות (חה, חה ,חה) בזמן הטיפולים לקחתי PAXXET כדי להקל על גלי החום וכנראה שבזכותם גם הייתי "בסדר" מבחינה נפשית.אבל גם הרגשתי "אפטית" וללא חשק מיני .... בחורף הפסקתי לקחת PAXXET ואז התחילו כל הבעיות... איך אני יודעת מתי לפנות לפסיכיאטר ולא לנוירולוג? האם יכול להיות שיתוף פעולה בין התחומים? האם נויורולוג יכול לתת לי את אותם תרוםות כמו שפסיכיאטר נותן? התייעצתי עם האונקולוגית והיא אמרה שהתופעה של "נפילה" רוחנית שלאחר הטיפולים היא אופיינית להרבה מטופלים - לאחר שסיימו עם הערכת הרפואית ונשארים לבדם, אך לדעתה איני זקוקה לCIPRALEX. התחלתי ללכת לטיפול פסיכולוגי וגם לטיפול בדימיון מודרך. אני מוכנה להתמודד עם הקשיים הנפשיים הכרוכים בכך אך אני חוזרת ושואלת לגבי התחושות הפיזיות שאני מרגישה: לחץ בראש, סחרור ראש, תיקתוקים באוזניים, רעד בגוף (כאילו שקר לי) - הם הכי מצפריעים לי וסוחטים ממני אנרגיה. האם הנפש יכולה לגרום לגוף לתגובות כאלו? הבדיקות שעשיתי הם: בדיקת שמיעה, צילום צוואר, ENG, ו CT ראש. כולן היו תקינות. שבוע הבא אני הולכת לנויורולוג, מה כדאי לשאול אותו? אני מקווה שסיפקתי מספיק מידע כדי לעזור לי עוד. שרון

לקריאה נוספת והעמקה
31/07/2005 | 16:26 | מאת: מיכל כהן

שרון שלום, לצערי איני יכולה לענות על השאלות הרפואיות אך כן חשוב לי לומר לך שהתמודדות עם מחלת סרטן השד אינה נפסקת ביום בו מסתיימים הטיפולים. אולי להפך. התקופה בה "צריך" להתחיל לחזור לשגרה היא תקופה קשה מאוד כיוון שמצד אחד הגוף הבריא אך מן הצד השני הנפש עדיין לא החלימה ועדיין לא עיכלה את כל שעברה עליה. אני שומעת מתוך דבריך שאת מתקשה להבין את הפער בין החזרה לשגרה והתפקוד המלא לבין תחושת המועקה שאינה מרפה לרגע. הפער הזה הוא מובן ולגיטימי לחלוטין. לנו ולחברה יש ציפיה לחזור לשגרה מהר ככל האפשר, אולם, מנסיוני כרכזת קו חם בעמותת אחת מתשע, אני יכולה לומר לך שגם אם הגוף שוכח הנפש אינה שוכחת. מתוך דברייך אני מבינה שאת הולכת לטיפול נפשי ולדמיון מודרך ועל כך אני מחזקת ומעודדת אותך, רק אנא זכרי שנדרשת סבלנות. אחת הדרכים שאנו מצאנו שהן יעילות מאוד היא השתתפות בקבוצת תמיכה שמיועדת רק לנשים חולות סרטן השד. בקבוצה ניתנת האפשרות לשתף, לחלוק, לכאוב, לתרום ולהתרם ולהתמודד עם הטראומה שנפשך וגופך חוו. לגבי קב' תמיכה את מוזמנת לפנות לנועה גואטה, רכזת תמיכה בעמותה (6021717 שלוחה 226) אני מזמינה אותך לפנות לקו החם של עמותת אחת מתשע המאויש על ידי מתנדבות כולן נשים שהחלימו מסרטן השד, מספר הטל' של הקו החם 1-800-363-400 אנו כאן עבורך, מיכל כהן, עו"ס עמותת אחת מתשע

31/07/2005 | 20:54 | מאת: ש.

הי שרון, גם אני מס' חודשים אחרי הטיפולים ומרגישה מידי פעם תופעות של סחרחורות ותיקתוקים באוזניים. אצלי התופעות מלוות לפעמים גם ב"אורה" הבזקים שמופיעים לפני מיגרנה. אני הבחנתי שהתופעות מתרחשות מיד לאחר קימה פתאומית מישיבה ממושכת כמו ירידה מהאוטובוס. עברתי בדיקה נויירולוגית, ובדיקות עיניים שהיו תקינות. על פי הבחנת הרופאים ככל הנראה התופעות נובעות מירידה בלחץ דם. בברכה, ש.

01/08/2005 | 09:17 | מאת: sharon

תודה על המידע, לגבי הלחץ דם. בתקופה שבה התחלתי להרגיש לא טוב , אכן אחד הדברים שחשבתי זה - לחץ דם נמוך שהוא אופייני לי תמיד. בעבקות זה אפילו רכשתי מכשיר למדידת לחץ דם, זה לא הלחץ דם. מה שכן בגלל ההרגשה הזאת תמיד יש לי הרגשה שאם אוכל משהו אז הרגשתי תשתפר, אבל אוכל לא משפר את המצב. אצלי הסחרור ראש והחץ + תיקתוקים הם דווקא שאני בתנועה יומיומית ולא מעבר בין מצבי ישיבה/שכיבה. תודה על השיתוף שרון

31/07/2005 | 23:03 | מאת: מן לא נרופא

פסיכולוג טוב ומקצועי שתלכי אליה/או אליו אחת לשבוע במצבך יכול מאוד לעזור, לפעמים אף יותר מכדורים ש"מקפיאים" את הנשמה וכל שאר היצרים. אשתי בחרה בפסיכולוגית טובה ואף היא מתמודדת עם הפוסט טראומה כלומר המשבר לאחר הטיפולים כאשר לנפש יש זמן לחשוב. דבר נוסף מומלץ הוא חוג ספורט כלשהוא (אירובי וכו, הליכון- הכל תחת בקרה כמובן), זה משפר את המצב הנפשי, ומעביר את הזמן, לזוגתי זה עוזר. פסיכיאטור הוא "יותר" רופא במובן של כותב מירשמים ופחותמשוחח. כדורים בלבד מסוג זה שאת לוקחת לדעתי זה לא הכי טוב, אלא אם כן זה ישולב עם משהוא אחר כפי שציינתי, ולאט לאט תורידי מינונים כי אומרים שזה ממכר, כולל הפגיעה בדברים אחרים.... למיטב ידיעתי הצנועה תיקתוקי אוזניים זה יכול לנבוע ממתח רב, גם לבריאים יש את זה..... הרגישי מטוב

01/08/2005 | 09:21 | מאת: sharon

תודה - אני אכן הולכת לפסיכולוג פעם בשבוע - אך טיפול לוקח זמן ואני מטבעי אדם פרטי שרוצה פתרונות עכשיווים, לאט לאט אני לומדת שאין פתרון קסם (מלבד הכדורים). אני די מלבטת אם לנסות כדורים אחרים או לנסות לפתור את הדבר הזה מהיסוד ( הנפשי). תודה שרון

01/08/2005 | 09:21 | מאת: sharon

תודה - אני אכן הולכת לפסיכולוג פעם בשבוע - אך טיפול לוקח זמן ואני מטבעי אדם פרטי שרוצה פתרונות עכשיווים, לאט לאט אני לומדת שאין פתרון קסם (מלבד הכדורים). אני די מלבטת אם לנסות כדורים אחרים או לנסות לפתור את הדבר הזה מהיסוד ( הנפשי). תודה שרון

31/07/2005 | 23:38 | מאת: דר' דוד גפן

לשרון שלום- את לא לבד - הרבה נשים סובלים מכל מיני הפרעות כולל מה שאת עוברת אחרי טיפול. יש נשים שקבוצת תמיחה עוזרת- תבדקי באגודה למלחמה בסרטן איפוה יש קבוצות- יש נשים שתרופות גם עוזרות ויש שטיפול פסקולוגי עוזר. בוודי יש קשר בין הנפש וגוף אבל יתכן שיש השפעות פסיעות על הגוף על ידי טיפולים שאנחנו עוד לא מבינים. בדרך כלל משך זמן התופעות משתפרות.כאשר את הולכת לנורולוג פשוט להגיד לו מה שאת מרגישה ובאיזו תרופות את לוקחת. בגלל שלפחות חלק מהסיבה לבעיות זה שינוי בהורמונים בגוף בגלל טיפול , PAXXET יכול עוד לעזור כי זה אחד מהתרופות הבודדות שהוכחחה במחקר מבוקר לעזור נגד גלי חום. וזה עזר לך. אולי זה יעזור בתופעות אחרות קשורות לחסר מחזור. במחשבה שנורולוג לא ימצא בעיה נורולוגית יש לקבל יעוץ מפסקולוג ואם הפסיקולוג חושב כדאי- גם פסקיאטר כדי למצוא הטיפולים הכי מתאימים בשבילך. ערב טוב

01/08/2005 | 20:11 | מאת: מרב

הי שרון יקרה, אם תרצי לראות את תגובתי למצוקתך, כתבתי לך בפורום של סרטן השד- איתך ב-nrg. תגובה מכל הלב לפני כיומיים, כך שיש לדפדף אחורה בדפים כדי לראות. בכל מקרה, אשמח לעזור לך, כתבתי לך גם שם. המון בריאות, וכוח נפשי להמשך, שלך, מרב.

02/08/2005 | 14:39 | מאת: רחלי

כאב לי מאוד לקרוא את מה שאת עוברת ואני שמחה שאת אחרי המחלה תקופה משמעותית. לאור הכתוב אני מבינה שאת מכירה בערך של חיבור גוף נפש ולכן גם נעזרת בטיפול פסיכולוגי וגם בדמיון מודרך, רצילת לייעץ לך כדי להקל על הסימפטומים אותם את מציינת, להיעזר בטיפולים מתחום הרפואה המשלימה, המגבירים את פעילות המערכת החיסונית ותמיכה במערכות הגוף באופן כללי. נראה לי ששילוב טיפולים אלו יחד עם מה שאת כבר נעזרת יכול לתרום לשיפור במצבך.

04/08/2005 | 12:48 | מאת: ורד

שרון שלום, התופעות שאת מתארת טבעיות. בתקופת טיפולים את במרכז העניינים. כשנגרמים הטיפולים אנחנו מאושרות אבל למרבה האירוניה, דווקא אז יש נפילה נפשית. גלי חום נובעים מטמוקסיפן. אני ביררתי מתי פוסקים גלי החום ונאמר לי שרק לאחר סיום ההשתמשות בכדור, כך שצריך סבלנות. דכאון, נדודי שינה וחוסר חשק מיני הינם טבעיים. במהלך הזמן הכל מסתדר. חשוב שבן הזוג יהיה סובלני וסבלני. גם אני חוששת מה יהיה בעתיד, אבל אני מפנה את האנרגיות לעשות דברים שלא עשיתי עד היום, נהנית מהחיים, קונה דברים שגורמים לי הנאה, ולא נלחמת בשינה כי אין בזה טעם, חיים משותפים מקיפים תחומים רבים, יש עליות וירידות, המחלה לא באשמתך, ולכן קחי את הזמן. ורד

מנהל פורום סרטן השד