מוצרי סויה - מלחיץ

שלום מחקר שהתפרסם לאחרונה מזהיר נשים עם סרטן שד המטופלות בטומקספין לצרוך כמות גדולה של סויה. מאז פרסום המחקר אני בלחץ נוראי מאחר ואיני צורכת מוצרי חלב אלא רק חלב סויה ולעיתים אף גבינות. מה עוד שבמרבית המוצרים התעשייתים יש סויה. מה נחשב לכמות סבירה בצריכת חלב סויה כוס, שתיים, ואם צרכתי הרבה יכול להיות שגרמתי לעצמי נזק והמחלה תופיע שוב. עברתי כריתה חלקית של השד טופלתי בהקרנות, לא היו בלוטות פגועות. ובנוסף לכך ביצעתי כריתה מנעתית של השחלות. תודה על התיחסותכם.

מרים שלום , רצ"ב תשובתו של גובי לשאלה דומה שנשאלה בפורום אחר. "אני לא אוהד גדול של מוצרי סויה, למעט אם הם מוצרים מסויה שעברה התססה. פולי סויה מכילים כמויות גדולות ביותר של פיטטים (כולל חומצה פיטית) שהם רעלנים. פיטטים מונעים ספיגה נורמלית של מינרלים במעיים. מרוב רובם של פיטטים אלה לא מצליחים להיפטר בתהליכי היצור של מוצרי הסויה, גם לא בטמפרטורות גבוהות. הדרך היחידה להיפטר מרעלני מזון אלה היא התססה או בלע"ז Fermentation. זו גם הסיבה כי מוצרי סויה אשר עברו בתהליכי יצורם התססה, מן הסוג האיטי המסורתי, הם אכן בריאים לעין ערוך משאר מוצרי הסויה. בין מוצרי הסויה שעברו התססה נמנים: רוטב סויה (איכותי מתוצרת יפנית), רוטב תמרי, מיסו, טמפה, נטו (מוצר יפני שככל הידוע לי עדיין לא מיובא לארץ) ומוצרי סויה אחרים אשר עשויים מחלב סויה שעבר התססה. מוצרים אלה טובים ובריאים, אם כי מומלץ לא להשתמש ברוטב סויה ורוטב תמרי במינונים גבוהים בגלל מליחותם. פיטואסטרוגנים אשר מכילים אסטרוגנים מוחלשים אמורים להתנהג בגופנו כאנטי- אסטרוגנים. במילים אחרות, הם מתחרים עם האסטרוגן המיוצר בגופנו על התחברות לחיישני האסטרוגן הקיימים בתאים. במקרים של סרטני שד בעלי רגישות אסטרוגנית זה אמור להוות יתרון, שכן בסה"כ הפיטואסטרוגנים (במידה שמצליחים להתחבר לחיישני האסטרוגן בהצלחת יתר) יורידו את סה"כ רמות האסטרוגן בגוף, וזו הרי המגמה (בטיפול מונע השנות) בסרטנים מסוג זה (ראי טמוקסיפן). אולם יש גם צורך להבדיל בין מצב של מניעה למצב של מחלה. שניים אלה לא בהכרח זהים. בנוסף לכך, המחקרים מצביעים על מימצאים סותרים. אם הסרטן הוא ER-POSITIVE הייתי נוקט זהירות יתר. אם הוא ללא רגישות לאסטרוגן זה בסדר, שוב, לדעתי עדיפה סויה שעברה התססה. פיטואסטרוגנים נימצאים גם במזונות וצמחים אחרים, אשר פחות שנויים במחלוקת מהסויה (הלא מותססת). זרעי פשתן (פיטואסטרוגנים מסוג ליגננים) ותלתן אדום הן רק שתי דוגמאות. לגבי אישה בריאה בגיל המעבר או אחריו, איני רואה סיבה למה לא להשתמש בסויה שעברה התססה. בכלל, כשמדברים על צריכה צריך לדבר גם על כמויות. אין דין 2-1 פעמים בשבוע כדין צריכה יומיומית."

שלום תודה על התיחסותך. לאור מצבי כפי שציינתי בשאלתי האם לדעתך עלי להפסיק לחלוטין שתית חלב סויה ולקיחת זרעי פשתן. האם חלב סויה עובר התססה כפי שכתבת. האם כמות של 1 כוס ביום היא צריכה מוגברת. האם לקיחת 2 כפיות זרעיי פשתן ביום היא צריכה מוגברת. תודה על תשובתך. נויה

נויה שלום, כפי שציינתי בעבר התשובה היא לא חד משמעית וגורפת. אני ממליץ לא לצרוך יותר ממנה יומית של מוצרי סויה. יש לבחון כל מקרה לגופו, רצוי אצל מטפל מומחה. למה את צורכת זרעי פשתן? על אריזת המוצר יהיה כתוב אם עבר התססה. בברכה, נדב

תודה על תשובתך אני צורכת זרעי פשתן כי הם מכילים אומגה 3 שאמרו לי שזה טוב למערכת החיסונית . האם להפסיק, האם צריכה של שתי כפיות היא מוגזמת. תודה נויה