התייעצות קלה

אני בת 37 עברתי למפקטומי והוצאת 9 בלוטות שהיו נקיות, הגוש בגודל 1.2 ס"מ הוצא בשלמותו, שוליים נקיים, הרופא המליץ בכל זאת - 4 טיפולי כימו אחת לשלושה שבועות ואחר כך הקרנות ובנוסף את הכדור שמפסיק את המחזור למשך 5 שנים. לפי הפתולוגיה - אסטרוגן - חיובי פרוגסטרון - חיובי HER-2-NEU - חיובי מה דעתכן המלומדת - לקבל חוו"ד נוספת, או שזה נראה בסדר. תודה וגמר חתימה טובה לכולן

היי איריס, טוב, אני לא רופאה... תשמעי מה הן חושבות, אבל: שמחה בשבילך שהבלוטות נקיות... האוקולוג "שלי" נהג בדיוק כך עם ידידה שקיבלה טיפול באותו זמן שאני, אלא שהיא קיבלה 6 אדריאמצין... אז 4 נשמע לי ממש בסדר. כל השאר זה די מה שכולן מסביב מקבלות, זו מן "שיגרה" לטעמי. יש כמה שהחליטו לא לקחת את הכדור, אני ממשיכה. ועוד באשר לחוות הדעת הנוספת - אני - בזמנו חשבתי שזה עלול רק לבלבל אותי במידה ויהיה שיוני, והחלטתי שאם הגישה והרופא ניראים לי בסדר, ויש לי כימיה עם הצוות, אז אני הולכת על ההצעה וזהו. אחרות היו זקוקות לחיזוקים נוספים ועשו כך. אז זה תמיד לשיקול דעתך. איך נראה לך הרופא, הזמינות שלו והיחס שלו אליך. אם וכאשר - איפה תקבלי את הטיפולים? הרבה בריאות, סמדר

רוב הרופאים במדינתנו, אכן היו מוסיפים לך גם כימותרפיה. אני בדעת מיעוט והייתי מסתפקת בטיפול האנטי הורמונלי (זולדקס, טאמוקסיפן). שקלי להצייעץ, אבל קחי בחשבון שהתשובה תהיה לפי היועץ.. שאלי במפורש על תרומת הכימו. ..

עד שהספקתי להתחבר נפשית ולענות דר לאופר הקדימה אותי. התלבטתי אם לכתוב לך לשמוע רק בעצתה. הלוואי שהיא היתה מציעה לי את מה שהיא מציעה לך כי אני מאוד מאמינה בה והיא מוכנה להיות אמיצה ולהגיד לך שהרווח קטן מההפסד. אם להגיד את זה בקיצור הרי שמהות הלבט במקרה שלך מקורה בגילך. אם היית יותר מבוגרת הרופאים היו תמימי דעים שאין סיבה להפציץ אותך בכימו. מפני שאת צעירה במונחי סרטן (יש לך מחזור) הם מפציצים אותך וכאן בדיוק נמצאת גם חולשתו של הטיפול: לפגום לאישה במחזור זה כל כך אכזרי וכולל בתוכו כל כך הרבה נזקים. חיזקי ואימצי.

סוף סוף מישהי עם גוש קצת דומה לשלי. שלי היה 1.8 עשיתי 6 טיפולי c n f לא לקחתי טמוקסיפן, נעשיתי פתאום נורא אמיצה ועצבנית כן גם לי היו רצפטורים מאוד חיוביים ואותו חלבון שאת כותבת עליו היה חזק מאוד מדובר כמו שאת יודעת בגידול קצת מבלבל: מצד אחד בלטות נקיות וגידול לא גדול ומצד שני החלבון המרגיז הזה. את בטח יודעת שרופאים רבים סבורים שלמדד האלימות הזה אין משמעות כל זמן שהבלוטות נקיות. לעומתם יש כאלה שטוענים שבמקרה הזה צריך להפציץ בכל הכוח. אני עצמי מסיונרית קטנה מאוד. לפעמים אני מצטערת שהובלתי את הגוף שלי בויה דה לה רוזה של עינויי כימו והקרנות מצד שני אני די מכירה את עצמי ויודעת שהבחירה בשבילי ביניים היא תמיד הבחירה שלי. עברו שלוש שנים ואת בטח רוצה לדעת מה נשאר? המחזור שלי מגמגם לגמרי ולפי מה שאני שומעת גימגום זה עוד טוב כי יש כאלה ששכחו אותו לגמרי. הלויקוציטים שלי נמוכים 3.2 וזה אומר שהכימו הצליח לפחות בדבר אחד: לחסל את המערכת החיסונית שלי. אל תיתרגשי, רק תצחקי הרבה, את בטח מכירה אותי מהפורום ויודעת שאני צינית. אני מאחלת לך הרבה כוחות וצחוקים. אם להתעקש ולהסתכל על החצי המלא של הכוס אז לפחות יש לך את הפורום הזה מה שלא היה לפני שלוש שנים. תגובות בזמן אמת זה לא מעט.

איריס, כדאי להיות מאד זהירים ביעוץ פרטני הניתן דרך הפורום. לHER2 מוגבר יש בהחלט משמעות ברורה בנוגע לסיכוי השנות, ויש לקחת זאת בחשבון בזמן המלצה טיפולית, הן של סוג הטיפול הכימי והן של סוג הטיפול ההורמונלי. עצתי לך, דברי שוב עם הרופא שלך, אם את עדיין מתלבטת פני ליעוץ נוסף. אל תחליטי לגבי טיפול על סמך המלצות רפואיות שניתנו באופן וירטואלי. שיהיה בהצלחה

איריס הי, יש לנו הרבה במשותף (חוץ מהגיל.... אני הזקנה). אנא כתבי לי את אימייל שלך לפי המייל המצ,ב. תודה.

בחלום הטוב שלי (והיו לי לא מעט בתקופה האחרונה למרות המצב) - לא חלמתי לקבל כל כך הרבה תגובות בכזה זמן מועט - אתן פשוט גדולות !!!! אז ככה, יקירותיי - אני שלא כמותכן - בת יענה, לא קראתי ולא למדתי ולא ניסיתי להבין לעומק את כל המונחים הרפואיים, ולכן אני לא ממש בקיאה בהכל. עברתי המון טיפולי הפריה והרבה ניתוחים, וגם אז, לא שאלתי אלא סמכתי על הרופאים והלכתי כמו עיוורת, וזה הצליח ואני אמא. כל זה רק בגלל שפחדתי (מודה, אני טיפוס פחדן), לא רציתי לדעת כדי לא לפחד ממה שיהיה. אבל הפעם אני יודעת מהסביבה מה ה"מתנות" שטומן בחובו מר. כימו, ולכן אני חוששת. אין לי עדיין פרטים מלאים לגבי סוג הטיפול, כי רק ביום ראשון אני אפגש עם ד"ר ברק, האונקולוגית באיכילוב, ואז אני אשמע, והפעם נראה לי שאני אשאל שאלות. ואת האומץ שאבתי מכולכן. . ונראה מה יהיה - בכל מקרה יהיה טוב - וזה בטוח!!! תודה לכ.......ו........ל.......כ.......ן !!!

מוסיפה את שני הסנט שלי... הסיכוי להפטר מהסרטן לחלוטין הוא עכשיו, כשהגידול הוא מקומי בלבד. ברגע שיש גרורה, אפילו הקטנה ביותר, הסיכוי לצאת לגמרי מהסרטן שואף לאפס. ולכן, לעניות דעתי - כל תוספת למניעת התפשטות, אפילו של תאים בודדים של הסרטן, לתוך הגוף, גם אם מדובר באחוזים בודדים - היא חשובה ואף קריטית, במיוחד בגילך. אמנם מדובר במספר חודשים לא נעימים במהלך הטיפולים הכימוטרפיים, אך ברגע שהטיפולים מסתיימים, הגוף מתאושש לחלוטין ב-99% מהמקרים, ומהר מאד שוכחים מהבחילות, מהקרחת וכו'. אותם 3-4 חודשים לא נעימים עשויים להיות אלה שיבטיחו לך אח"כ הרבה מאד שנים בריאות. תחשבי טוב לפני שאת מחליטה לוותר על כימוטרפיה. חתימה טובה והרבה בריאות.