Anat in Gemany 4 היפותרמיה בחו"ל

שלום לצערי, אני לא מצליחה לקרוא את התגובות, אבל חיים (בעלי) ינסה להדפיס לי אותן בפעם הבאה שהוא יגיע לאינטרנט. אי אפשר להאמין כמה הם עומדים הרחק מאחור בתחום הזה.בכל אופן, חיים מנסה להעביר לי את השמות ואת המסר הכללי. ולמה שיותר מעניין. הטיפול היה נורא! כמו שכבר כתבתי, ביום קודם קיבלתי עירוי של גלוקוזה (כדי להעיר את תאי הסרטן הרדומים) ואחריו עירוי של 1,000 מ"ל גמזר, ובמהלך ההיפרתרמיה עוד 35 מ"ל של ציס-פלאטין, וזה כנראה היה הרבה מדי לגוף המסכן שלי. אני לא זוכרת כלום מחדר ההתאוששות ומהמעבר לחדר, וספירת הדם שלי צנחה כל כך, שקיבלתי שתי מנות דם. אבל אני מתאוששת, ואני רואה לפי גושיש סרטן שיש לי בעור השד שהמצב קצת משתפר. אני די חלשה, וקשה לי לאכול, אבל הספירות שלי טובות, אני מקווה שמספיק טובות בשביל "מחט חמה". בכל מקרה, ההיפרתרמיה הכללית הבאה שלי תהיה ביום חמישי, והפעם אני ממש פוחדת, אבל מה יש לי לעשות? להפסיק? בשבוע שעבר היינו כאן חמישה חולים ישראלים והמלווים שלהם. שלוש מאיתנו הן חולות סרטן שד שהתפשט, וכולנו פה בפעם הראשונה. כך שאני לא יכולה לספר על תוצאות של לפני ואחרי, אבל כשאחזור בשלום לארץ, אם ירצה השם, אני אבדוק מה קורה עם המרקר שלי, ואלך לבדיקת פט ואולי גם לאולטרסאונד לכבד. אחד הזוגות שעזב בסוף השבוע קיצץ בעלויות על ידי מגורים בפנסיון אחר, אבל אני לא יודעת אם זה נבון לעשות את זה, כיוון שבמקרה כמו שהיה לי, הייתי חוטפת עלויות אסטרונומיות על כל טיפול שהיו עושים לי אחרי ההיפרתרמיה. אני חושבת שלמי שרוצה לבוא בפעם הראשונה כדאי להתאכסן כאן, ורק אחרי שרואים את התגובות לטיפול כדאי לחשוב על לינה במקום אחר. ולאחיות ולאחים שלי ולבני הגרעין שלי ולדבי ולאברהם ולרחל, ולמי שעוד מכירים אותי באופן אישי, הייתי רוצה לומר שזה קטן עליי, אבל זה לא, וקצת ענווה לא תזיק לי, זה גדול עליי, זה חזק ממני, וזה מכאיב לי, אבל זה הדבר היחיד שיכול לתת לי עוד כמה עשרות שנות חיים, אז אני חייבת ללכת עם זה. טוב, התעייפתי מלכתוב. נשתמע ענת ש אז חזרתי, כי חיים לא מוצא כאן שום מקום פתוח. ביום ראשון העיירה נעולה כולה, הכל!!! ובשבת כמעט סגור, ואנחנו מתלוננים שאצלנו לא מאפשרים לפתוח כמה חנויות בשבת... הראות שלי נורא התייבשו מהחום, ואתמול ביקשתי משהו נגד זה, נתנו לי איזה נוזל באינפוזיה שלא הזיז לראות שלי, אז הספורט שלי ביומיים האחרונים היה מקלחות שש-שבע-שמונה ביום, אני כבר לא מצליחה לספור. פתאום צץ לי הרעיון הפשוט של שאיפת אדים. זה עשה להם קצת בלגן, הם די ראש קשה בעניינים מסוימים. בסופו של דבר, אחרי שהבטחתי לאחות שנסתפק אפילו בכף חשמלית שתרתיח מים, ואני אנשום את האדים, היא (ממש מותק, כל האחים והאחיות מתוקים) שלפה מהגנזכים מכשיר אינהלציה, ועכשו אני נושמת באופן הרבה יותר משוחרר. דבר חשוב, מי שחושבת על טיפול כאן, שקודם כל תעשה פורט. טיפולים בלי פורט הם לא משהו כל כך נחמד. ד"א תודה על התגובות. אחותי התקשרה קודם לכן, והקריאה לי את כולן.

ענת שלום הנחישות שלך ואומץ ליבך מעוררים הערצה. מבלי, חלילה,לרצות לרפות את ידיך , ברצוני להדגיש לך שהטיפול החשוב (והיעיל בהרבה חולות) שאת מקבלת הוא השילוב המקובל והניתן גם בארץ של ציס פלטינום וג'מזר. כל השאר - כפי שכבר כתבתי לכם, הוא, לכל היותר, עיניין של אמונה.. לכן אם את מרגישה שהטיפול "גדול עליך", מותר לך ל"עשות" מחשבה שניה.., למרות שכבר התגייסת ונסעת וכו. גם איכות חייך כרגע היא נורא חשובה, ואין ספק שהטיפול הכולל שאת מקבלת הוא מאד מאד מאד קשה ולמעשה בלי הוכחות (מדעיות) שהקושי הזה באמת משתלם. קחי את כל זה בחשבון, וכולי תקוה בשבילך שכל החלטה שתקבלי , תוביל אותך למקום אליו את רוצה להגיע. שיהיה לך הכי קל וטוב שאפשר !

כל הכבוד לענת על האומץ. אני מכירה קרוב משפחה שעובר את הטיפולים מדי כמה חודשים, וטוענים שיש שיפור קל. אני, לאחר כימו של CAF וטקסוטר, לא מוכנה לשמוע על עוד טיפולים נוספים. מה גםש אי מכירה נשים עם גרורות שמקבלות טיפול שבועי בארץ וכבר ממשיכות כך מספר שנים. בקיצור, לפעמים מתאים לקחת "צ'אנסים" ולנסות טיפולים עם יותר סבל. אני יודעת שאני לא הייתי אפילו שוקלת את זה. אולי זה ענין של השקפת חיים ? ואני מצטרפת לדעתה של ד"ר לאופר, אם קשה לך, לפחות ניסית, ואין שום חובה להמשיך. את אמיצה מספיק גם כך. מורידה בפניך את הכובע, הרבה בריאות, סמדר

בא לי לכתוב לך משהו ממקום אחר. את כותבת מקסים, גם הנימה וגם השפה וגם השקפת העולם. כדאי לחשוב על זה בתור ספר, לא בשביל להתפרסם או להתעשר (שזה בפני עצמו עשוי להיות נחמד, לפחות הקטע של התעשרות) אלא בשביל נשים אחרות כי עצם היכולת שלך לתאר באופן בהיר ומפוכח ועם זאת אופטימי זה סוג של מתנה, של כשרון יחודי לך. בהצלחה

היי ענת יקרה היום קיבלתי את כתובת האתר בזכות אחותך המקסימה אילנה (התברכת במשפחה מדהימה). מיד ניכנסתי לאתר, אין לך מושג מה זה עשה לי, זה ממש כמו לשבת לידך, תודה ענקית על יכולת הכתיבה שלך ועל הפתיחות והכנות על האופטימיות והכח הרב שיש בך. מלטפת,מתפללת ושולחת המון כח והחלמה שלמה ולמרות שאת אומרת שזה יקח כמה זמן שיקח העיקר שאחלים... אני מרשה לעצמי להוסיף מהירה וכמה שפחות כואבת. ד"ש חם והחלמה מהירה גם מרוני. הרבה הערכה ואהבה, מזל טוב ליום הולדת צלי.