בין יאוש לתקווה

היי כמה כיף שיש מקום לכתוב בו אני בת 40 אם לילד בן 14 ומנסה להביא ילד נוסף עם בן זוגי ניסינו חצי שנה לבד ללא הצלחה עברתי בדיקת רחם קשה שבה שחררו את החצוצרות ועכשיו הגיע שלב הטיפולים זריקות גונל השבחת זרע והזרעה ראשונה שכשלה והנה הגיע הבכי ואני נעה בין יאוש לתקווה האם זה קרוב או עדיין רחוק ואני טיפוס לוחם אבל גם חסרת סבלנות ולא מצליחה להבין למה ההזרעה כשלה

מאחלת לך דרך קצרצרה עד כמה שניתן! אין סיבות. אין הסברים. כמו שגם צעירות בנות 20 לא תמיד נכנסות להריון בנסיון ראשון כך גם הזרעות לא מבטיחות שום דבר. אין דרך לדעת או לצפות מי מהטיפולים יצליחו או לא. העיקר הוא שאת לוקחת את האחריות לידייך, את מטופלת, והיום הרפואה אומרת שכל עוד יש לך רחם, קטנים מאד הסיכויים שלא תצליחי. אם מותר לשאול, מה מצב הרזרבה השחלתית? רמת FSH בבדיקה הורמונלית שעשית? זה שהרית בעבר, אמנם לפני שנים לא מעטות, מעודד ואומר שהגוף שלך יודע לעשות את העבודה. רק כנראה צריך קצת עזרה. שתהיה לך דרך ברוכה עם ידיים מלאות בקרוב!