מאיוש

תודה על העידוד. האמת, יש לי מיליון שאלות שאפילו אין לי מושג איך להתחיל. השאלה הכי חשובה היא מה סיכויי ההשרדות לשלישיה? אני מחלקת את זה לשתי שאלות: 1. מה הסיכויים להגיע למועד לידה סביר ולהימנע מלידה מוקדמת מידי? 2. מה הסיכויים של התינוקות אם בממוצע שלשיות נולדות בשבוע 33. ועוד שאלה: קראתי על הרבה מאוד נשים שמשבוע 18-20 נכנסו לשמירת הריון, ובהרבה מהמקרים הן אושפזו עד הלידה והיו מרותקות למיטה. ועוד שאלה (סליחה אם אני מגזימה): כמה זמן בממוצע שוהים התינוקות בפגייה ומה ממוצע המשקלים שלהם בזמן הלידה. ובכלל מה הסיבוכים של תינוקות פגים. מודה לך מקרב לב על העזרה! ועוד שאלה שהפעם קשורה אלייך: קראתי למטה שאת כמה הרבה לשירותים במהלך הלילה. זה קורה לך מאז ההחזרה? זה עדיין ממשיך? אני אסביר למה אני שואלת אחרי שתעני...

אני אשמח לעזור כל עוד אני אוכל להרגיע אותך!!! לגבי סיכויי הישרדות של שלישייה הכל תלוי באיזה שבוע הם נולדים - אם חס ושלום הם נולדים בשבוע 25 סיכויי הישרדות מאוד מאוד נמוכים. העניין בשלישייה שלא כמו בפג יחיד שנולד מוקדם אפילו בשבוע 25 הוא המשקל - אם למשל נולד תינוק יחיד בשבוע מוקדם המשקל שלו הרבה פעמים יכול להיות נורמלי אבל ברגע שזה הריון מרובה עוברים המשקלים שלהם משמעותית יותר נמוכים!!!! שורה תחתונה - אם "תסחבי" אותם עד אחרי שבוע 30 הסיכונים יורדים משמעותית אבל עדיין קיימים שהדבר הכי קריטי שאנחנו רואים זה סיבוכים נשימתיים בגלל חוסר בשלות ריאתית ואז הרבה פעמים הם עלולים להיות מונשמים למשך תקופה כזו או אחרת. לגבי שמירת הריון במקרה של שלישייה רואים המון כי מאוד פוחדים מלידה מוקדמת ואז עלולים גם לאשפז אותך משבוע מוקדם כדי להשגיח עלייך וגם על מנת שבמקרה הצורך יוכלו לתת לך הכנה מתאימה (כדי לגרום להבשלת הריאות של העוברים - משפיע משמעותית על סיכויי ההישרדות). לגבי זמן האישפוז - בכל פגיה הפרוטוקול נע לכן או לכן אבל באופן כללי פגים נשארים בפגיה לפחות עד שהם משלימים שבוע 35ולפחות במשקל 2 ק"ג!!!!! זה במקרה האידיאלי בו אין סיבוכים (חלילה) בדרך שמעקבים את השחרור. סיבוכים אחרים שקוראים הם דימומים מוחיים ברמות שונות, חוסר יכולת לספוג את הכלכלה בגלל חוסר בשלות של מע' העיכול, פגיעה בעיניים בגלל קבלת חמצן לאורך זמן, זיהומים שהפגים קולטים יותר מאחרים - כמובן שאלו סיבוכים של פגים בכלל ולאוו דוקא קשורים לשלישיה!!!! אני מאמינה באמת שהכל תלוי במזל ואנרגיות טובות כי הורים לפגים מאוד קטנים שבאים באמונה שהכל בסופו של דבר יהיה בסדר אז באמתתתתת הכל היה בסדר - גם אצל הכי קטנטנים!! טוב קשקשתי מלא - אני מקווה שעזרתי לך ולא הפחדתי אותך אבל אני באמת רוצה שתקבלו החלטה מהלב עם מחשבה מושכלת!! אשמח לעזור בהמשך נשיקות נשיקות!!!!!!!!!!!!!!!

שכחתי מעצמי... כן- מאז ההחזרה, אפילו מאז השאיבה אני קמה בלילה לפחות פעמיים לשירותים, למרות שביומיים האחרונים קמתי רק לקראת 9 לשירותים שזה שיפור אבל עדיין מפריע, ממש לוחץ לי בבטן!!!!

אני לא רוצה לתת לך תקוות שווא, אני מאוד מקווה שזה נכון ואמיתי. אחרי ההחזרה האחרונה שלי הייתי קמה לשירותים לפחות פעמיים בלילה. אפילו שהשלפוחית לא מלאה הייתה לי תחושת לחץ ודחיפות שהעירה אותי בלילה. התחושה הזו נמשכת היום וכנראה שתלווה אותי לאורך כל ההריון. מאוחר יותר, אחרי בדיקת הבטא החיובית קראתי בהרבה אתרי הריון ולידה שאחד הסימנים המוקדמים להריון הוא עלייה בתכיפות השתן. חשבתי שזה קורה רק בשלבים מאוחרים יותר, כשהעובר גדול ולוחץ על השלפוחית, אבל גיליתי שזה קורה ממש בהתחלה. אני יודעת שאנחנו תמיד אומרות לא לקרוא או לחפש סימנים אבל לא יכולתי להתאפק. וגם ההכתמה שהייתה וחלפה היא סימן טוב מאוד!!! מחזיקה לך את כל האצבעות לבטא חיובית.

רציתי לחכות ולשמוע מה אמר לך ליפיץ לפני שאספר לך את סיפור האחיינית היקרה שלי. אבל אם את שואלת את מאיה, אני לוקחת את הזכות לספר לך את סיפור אחי וגיסתי? מקווה שתקחי את זה כעוד גורם שיקול ולא כהפחדה חס וחלילה. אח שלי וגיסתי עברו IVF לפני 14.5 שנים. בזמנו לא היתה הגבלה על כמות העוברים שמחזירים ולכן החזירו לה טיפול ראשון 4. 3 נקלטו. לשלושה היה דופק. בשבוע 16 או 17 לערך אחד מהם הפסיק דופק. היא היתה במעקב והכל המשיך בסדר. נשארו שניים - בן ובת שהתפתחו יפה, הבן היה קטן יותר מהבת לאורך כל ההריון. בשבוע 31 היא הלכה לאחת הבדיקות השגרתיות, והרופא ללא שום טאקט או רגש - שואל אותה - את יודעת שלאחד אין דופק? ככה. רעם ביום בהיר. עד שהגיעה לבי"ח הקריה (שעוד היה קיים אז...) כבר התפתחו צירים. יילדו אותה בקיסרי חרום. אחייניתי היקירה מאד מאד נולדה במשקל 1.300 ק"ג שזה נחשב סביר לפגים. השני כמובן לא שרד. הסכנה היתה מאד גדולה לכולם - גיסתי יכלה להמשיך להסתובב עם עובר מת בתוכה עוד זמן רב (לא תמיד מתפתחים צירים מידיים) ולפתח רעלת קשה, לאבד את שניהם ולסכן גם את חייה. אחייניתי היתה בפגיה למעלה מחודש, טפו טפו טפו לשמחת כולנו היא גדלה והתפתחה באופן נורמלי. אחי וגיסתי היו בפגיה כמעט יום ולילה באותו חודש. גיסתי שאבה חלב כל כמה שעות כדי שיתנו לה חלב שלה. החיים והמתח היו ברמות שאי אפשר לתאר. ברוך השם, הכל הסתיים בשלום, והיא היום נערה משגעת בת 13.5, שחיינית שמגיעה למקומות ראשונים במקצים ארציים. אבל הכל יכל להסתיים אחרת. ילדת האוקיאנוס שהקימה את הפורום שלנו, הקימה אותו מאותו צורך של מענה על הסיכונים בריבוי עוברים כתוצאה מ IVF. היא ילדה תאומים בשבוע 22. את יכולה לגלול לתחילת ימי הפורום או לחפש הודעות שלה, ותקראי את הודעותיה בעניין. לשמחתה ושמחתנו ילדיה בריאים ושלמים. מאחלת לך מכל ליבי לקבל את ההחלטה באופן הכי שקול ושיביא לתוצאה הכי מבורכת שאפשר! מקווה שאת לא מתקפלת מהסיפורים האלה. אבל אני מרגישה שאהיה לא ישרה אם אסתיר אותם ממך. נשיקות ושבת שלום יקירה שלי!

על כל הכנות והפתיחות. אני לא מוכנה לצעוד בעיניים עצומות לתוך הריון שלישייה. אם אבחר להשאיר את כל השלושה זה יהיה רק לאחר שאדע מהם הסיכונים האפשריים. האמת התחלתי לחשוב שאני משתגעת... כולם סביבי, המשפחה והחברים מתלהבים מהשלושה וחושבים שזה חמוד נורא. זה באמת דבר חמוד ביותר אבל הם לא מבינים מה הסיכונים הכרוכים בהריון כזה. בכל פעם שהם שומעים או רואים (בטלויזיה) סיפור הצלחה של הריון מרובה עוברים הם מתקשרים לספר לי. אבל בליבי אני יודעת שעל כל סיפור הצלחה כזה יש גם סיפור עצוב וקורע לב שלא מפורסם ברבים. אחרי שלוש וחצי שנים שאני מחכה להיות אמא אני חייבת לחשוב על הכל ולא להיות אנוכית או נאיבית ולזרוק את האחריות על בורא עולם או על תקווה שלא קשורה למציאות. אני רוצה לתת לילדיי חיים טובים ובריאים וכל הסיבוכים של פגות הם לא קלים בכלל. נועוש צר לי מאוד לשמוע על מה שקרה לאחיך וגיסתך. אני מתארת לעצמי איזה הריון קשה ומלחיץ היה לה. הריון צריך להיות תקופה של שמחה ושלווה ולא תקופה של אימה וחרדות. אני מצדיעה לנשים שלקחו את הסיכון והצליחו להביא את העוברים כמעט עד הסוף. אני לא בטוחה שאני אוכל להיות אופטימית מספיק כדי לעבור את זה. חיפשתי סיפורים על הריון שלישיות באינטרנט ולצערי קראתי גם סיפורים שנגמרים ברע. אני מחכה לפגישה עם ליפיץ כדי לשמוע מה האחוזים והסיכונים מהצד הרפואי ואז אשלים עם החלטתי. אני חושבת שאצטרף לילדת האוקיינוס ואתמוך בגישה מתונה של החזרת 2 עוברים מקס'. כמובן שזה תלוי באיכות העוברים. עכשיו שאני חושבת על כמה נאיבית הייתי כששמעתי שהאיכות של העוברים מעולה ובכל זאת החזרתי שלושה. אני מודה לכן מכל הלב על המידע. אוהבת המון!

מה שלומך? אצלי הכל טוב, ממתינה בסבלנות... את אומרת שהיא ילדה תאומים בשבוע 22 ששרדו? אין מצבבבבבבבבבב