איך מתמודדים עם דחייה???

שלום ד"ר רובינשטיין היקר רציתי לשתף אותך בחוייה שקרתה לי אתמול,לא תמיד אני נתקל בדחייה אבל אתמול הרגשתי שאני מקבל מכה לאגו קבעתי עם בחור מבלי שנראה אחד את השני,הבחור הגיע ירדתי למטה כדי לפגוש אותו הוא הסתכל עלי במבט בוחן כזה חצי מבוייש חצי אי משיכה,בקיצור ישר ידעתי שהבחור לא מעוניין, אני פירשתי את זה כאילו רק חסר שיקיא:) וזהו. לא הייתי פגוע באותו הרגע ,שאלתי אותו מתאים ?אז ראיתי אותו מתלבט ולא נעים לו ואחרי כמה שניות הוא אמר. לא.,בעיניי הוא לא היה ממש מושך כך שההפסד לא היה גדול בכלל. אחרי כמה דקות בבית הרגשתי תחושה לא נעימה שאני לא מושך,שאנשים לא נמשכים אלי למרות שזה לא תמיד קורה. זה ידוע שלא כולם נמשכים לכולם ולכל אחד יש העדפה שלו, ובמיוחד בעולם הגייז אנשים מאוד ביקורתיים ולעיתים חסרי רגשות. השאלה איך היית ממליץ לי לשכוח ולדלג הלאה בלי לקחת כבד ואישית, ולהתחיל לפרש כל מיני מחשבות כאילו אני לא מושך ולא רוצים בי?

אחח WELCOME. אני שאלתי את ד"ר רובינשטיין כבר כמה פעמים במהלך השנים איך מתגברים על דחייה, וגם שאלתי את המטפלים שהייתי אצלם. אצלי יש רגישות/חרדה לדחייה, לקחתי את זה למימדים קיצוניים. מישהו דוחה אותי - משהו אצלי לא בסדר - אני לא מספיק מושך. ודחו אותי לא מעט. אחד מהדרכים להתגבר על כך הוא פשוט הימנעות. כל הנושא של בליינד דייט הוא בעייתי, גם אם רואים תמונות אחד של השני - כבר קרה שנפגשתי עם בחורים, שנראו לגמרי אחרת מהתמונה (במובן שלילי..) הכי טוב לפגוש אנשים במועדונים, בתי קפה - במציאות, בלי הצורך הזה ב"מבחנים" - יימשך או לא יימשך אליי. וכן, אי אפשר לצפות שכולם יימשכו אליי או שאני אימשך לכולם. אולי הוא העדיף לדחות אותך לפני שאתה תדחה אותו, אולי אתה שחום והוא נמשך ללבנים (או ההיפך), יכולות להיות הרבה סיבות. אחד אוהב תפוחים, השני בננות.

שלום לך, יש משהו טיפה מאזכוכיסטי בהתנהלות שלך מול אותו בחור (אם כי כולנו חכמים יותר לאחר מעשה). אתה כותב שהרגשת בשניות הראשונות שאתה לא מושך אותו ויתר על כן, גם הוא לא משך אותך ובכל זאת, חיכית שהמכה תגיע ממנו. יכול להיות שעד שתקבל את התגובה שלי כבר המשכת הלאה, אך אירועים כאלה צפויים לחזור כשמדובר בפגישות עיוורות. אני יודע שזו כמעט הדרך היחידה להכיר אנשים חדשים היום, אבל זו דרך קשה ושוחקת מאוד מבחינה רגשית. מדובר, למעשה, ברצף סדרתי של "אודישנים", שבהם אך ורק המראה החיצוני עומד למבחן בלי כל הקשר. למרות שזו הנורמה כיום, אולי כדאי לחשוב על אמצעי הכרויות רכים יותר, כמו קבוצת Bgay באוני' ת"א, שבה יש לאנשים אפשרות להתרשם מעוד צדדים באישיותך והמראה החיצוני נכנס לתוך איזה שהוא הקשר. אם אתה תל-אביבי, אז גם סתם הליכה ברחוב, בלי כוונה למצוא מישהו, יכולה להיות הרבה יותר נחמדה ולהביא להכרות אקראית, ואולי אפילו לצאת לבאר עם חבר אחד או שניים, כך שלפחות תכניס את האפשרות להכיר לתוך הקשר של בילוי עם חברים. לפעמים יש אמנם הצלחות בפגישות עיוורות אך הדרך היא דרך חתחתים שממש מזמינה פגיעה באגו, ולא זו בלבד, אלא שהואיל ושני הצדדים מאוימים, הם גם מתגוננים ולכן נתפסים לפחות אצלך כחסרי רגשות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly