הרהורים מהחיים

שלום ד"ר רובינשטיין והפורום... הפסיכולוגית שלי בחופשה, אז אני מנצל את הפורום בתור טיפול פסיכולוגי בחינם, או סתם כדי לספר על הקורות אותי בתחום הבלתי נלאה של הפגישות העיוורות, האילמות והחירשות. אגב, החלטתי להפסיק להגיב כאן, וגם החלטתי להפסיק לעשן. (עישנתי היום כבר חצי קופסה). אז בימים האחרונים היו לי שתי פגישות עם שני אנשים. הראשון היה דייט בפאב חביב. הייתה שיחה די נעימה, דיברנו על החיים, על מה שהוא לומד ואני אלמד, על אטרף. אחרי זה ליוותי אותו הבייתה ולא שכבנו. דווקא חשבתי שהיה יכול לצאת מזה משהו, אבל אחרי שהחלפנו כמה אס אם אסים, הוא אמר לי שזה לא הולך מבחינתו לכיוון רומנטי. נו, מילא, לא נורא, הוא בלאו הכי לא חתיך מספיק בשבילי וגם מבוגר יותר, שזה כמובן מה שחשוב לבן אדם שטחי כמוני. היום לעומת זאת הייתה לי פגישה עם מישהו, שכדי לתאר את מידת הפוביה שלו מהעולם אני צריך איזה מאה קידומות בלטינית. זה התחיל בזה שהוא התלהב מהתמונה שלי, שזה נחמד, אני אוהב שמתלהבים מהמראה החיצוני שלי, ואמר שהוא מאוד רוצה להיפגש, אבל מפחד וביישן (כאילו שאני לא ביישן) וכו..וכו..בסוף קבענו במקום ציבורי ליד הבית שלו, שבו הוא גר עם הוריו. כאן התחילה הבעיה הראשונה כי הוא פחד מזה שהשכנים יראו אותנו יחד ויספרו להורים שלו, (כאילו שלא יכולים להיות לו חברים), אז הייתי צריך ללכת אחריו ולעלות אליו לדירה לבדי. הוא חשש שאבא שלו יחזור במפתיע, אז הכנו סיפור כיסוי. השאלה השנייה שהוא שאל אותי, אחרי שהציע לי משהו לשתות, היא מתי עשיתי בדיקת איידס ואם אני עושה מין מוגן. מתברר שהבחור מפחד ממחלות מין, ונראה לי שגם בכלל מין, אבל בכל זאת עשינו משהו מאוד צנוע. הוא אמנם סיפר להורים שלו פעם, אבל מאז הם לא מדברים על זה, וכרגע הוא חושש אפילו מלספר על זה לפסיכולוגית שלו, כי היא עלולה לספר להורים שלו, מילא אם הוא היה בן 14, אבל מדובר בבחור בוגר. האמת היא שגם אני לפתע מתחיל לחשוש שאני מספר את זה כאן. למרות שאין שום פרטים מזהים. נדבקתי בפוביה שלו... נו, אז מה? מצד אחד, כביכול ברור שלחתוך איתו וזהו, מה אני צריך את כל התסבוכת הזו? מצד שני, הוא דווקא די מושך אותי אולי דווקא בגלל התסבוכת. נו, טוב, הוא רוצה לצאת עוד כמה ימים, מלצאת אף אחד לא נדבק בשום מחלת מין, אז נצא. וחוץ מזה שמתי היום את ידי על ספר שנקרא "בזכות האושר" של מאתייה ריקר, שכתב עם אביו את הנזיר והפילוסוף. הוא נזיר טיבטי, ומכיוון שמטרתי העיקרית והבלעדית בחיים היא להיות מאושר, אני כנראה אמצא בזה עניין.... מיכאל

שלום מיכאל, תחליף לטיפול הפורום בוודאי לא יכול להיות אך השתתפותך תמיד רצויה בו. התוכל לשתף אותנו בשיקוליך להפסיק להגיב להודעות כאן? בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com/shrink-friendly

הי ד"ר רובינשטיין ושאר המשתתפים... זה פשוט נובע מכך שלא נראה לי שאני עוזר לאנשים כאן, או שמה שאני כותב מעורר עניין. בכל מקרה, זו לא החלטה מוחלטת וסופית, אם נורא יתחשק לי ויהיה לי מה לומר אני מבטיח להגיב. הבחור מאתמול מתנהג בצורה שמעולם לא נתקלתי בה, אמנם היו אנשים שהתלהבו ממני, אולי אפילו התאהבו בי קצת, אבל בדבר כזה לא נתקלתי. בחיים שלי לא קיבלתי כל-כך הרבה אס אמ אסים ממישהו עם תוכן כזה. וזה עוד אחרי שאני מכיר אותו קצת יותר מעשרים וארבע שעות. הייתכן שהבחור התאהב בי עוד לפני שהוא בכלל מכיר אותי ולו קצת. והפסיכולוגית שלי בחו"ל...נו, טוב, בפעם האחרונה שהיא הייתה בחו"ל נכנסתי לדיכאון קל, אז עכשיו אני רוצה לשתף אותה בלבטים יותר נחמדים. מה אני תלוי כל-כך בשיחות השבועיות האלה? כאילו שהחיים שלי לא יכולים לעבור בלי שאני אשתף אותן איתה? יום טוב מיכאל