התמכרויות

דיון מתוך פורום  שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים

30/06/2006 | 01:08 | מאת: יותם

אני בן 23 בערך 12 שנה אני כבר פעיל מינית, אני לחא יכול להגיד שאנ ישלם עם הנטייה שלי אוליכן שלם אך קשה לי לקבל אותה, לא טוב לי להיות הומו - כל מה שאני אומר הוא לדידי בלבד כמובן לאיוצא בהצהרות מגלומניות כאלה או אחרות אבל לי רע לא יודע אם זה מהתניות לגבי עצמי האם זה באמת בר שינוי וכו' מההגרומים ...לא יודע אבל רע לי כל כך רע לי... אבל אני בוחר לדחות את ההתעסקות בזה כרגע הבעיה בה הייתי רותה לטפל כרגע שגורמת לי להרגיש נורא לפעמים עד כדי מחשבות אובדוניות היאאיך שאני מפרק תסכולים או לא יודע מה.. אני מנהל חיים כאילו ואני מכור לסקס אני הולך לסאונות ומקומות נלוזים כבר שנים קו החם אינטרנט הכל חלק מחברי יודעים על זה. למה התמכרות שכזו קוראת? יש קווים כללים להתמכרויות? למה אני לא מצליח להפסיק? אני לא רוצה באמת? יש בכלל אפשרות שכזו? המחשבות האובדנויות מתחילות לקבל פרופרציות מפחידות בעיקר מהפחד שהנה אני מתבגר וזה הבוגר שאני גדל להיות כך אני חי לימים אנשים כבר מכירים את הפרצוף שלי ולא נעים לי ברובליקה הזו של המכור אבל אני לא מצליח להסתפק ביצרים בסייסים זה קשה לי ויתר אם הייתי מכור לסמים או אלכוהול פשוט הייתי מפסיק שזה סקס לגזור על עצמי סגפנות זו שטות מיסודה אני אדם אני צריך פורקן בריא איך לוקחים אחורה האם חובה יהי ללכת לטפל בזה מקצועית? אני יודע שזה נשמע דפוק אבל כרגע זה לא אופציה מכמה סיבות שונות אני דוחה את זה ושפ אני אטפל בדברים לעומק לכשיגיע הזמן.. נח לי עם הדחייה הזו אבל ההתמכרות הזו... יש איזשהם קווים מנחים שתוכל לכוון אותי לחשוב עליהם איפה אני צריך לחפור כדילהבין למה אני עושה את זה ואולי הידיעה תקצר או תעזור לתהליך אם אזה דברים אני צריך להתמודד? אני יודע שהבקשה פשטנית ואישאיש הוא עולם שלם אבל יש איזשהוא מעגל רחב קו מנחה בנושא של התמכוריות נלוזות של מין - לא שאני שופט - זה לא מקומי שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה ושהוא יכול לחיות איתו לי זה עושה רע חסכים רגשיים אולי? איך ממלאים אותם בדרכים אחרות? כל פעם שאני חושב על לכתוב את המודעה בערב בפורום כל הזמן אני ממלא תילי תילים של רעיונות שאנ ימתיישב זה תמידנשמע לקוני וילדותי... אני בטוח שאתה מכבד את כולם תמיד בתשובה ראויה ואני גם רואה את זה בעצמי אך בבקשה אני מצפה בקוצר רוח לתשובה... אל תשלח אותי פשוטו לטיפול... זה לא אופציה כרגע ואני צריך "אקמול קטן" לפני שאני יהילי תאפשרות להתעסק עם האנטיביוטיקה... על כל פנים - אודה על כל תשובה

לקריאה נוספת והעמקה
30/06/2006 | 09:06 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יותם, אני חושב שכשאדם מדבר על מחשבות אובדניות, יהיה זה חסר אחריות מקצועית מצידי לא להפנות אותו לטיפול פסיכולוגי ויפה שעה אחת קודם. העובדה שטיפול הוא לא אופציה בשבילך היא חלק מההתמכרות שלך והסרבנות שלך לפרוץ את מעגל הקסמים שאתה מתאר. אתה מתאר הומופוביה (פחד מהומוסקסואליות) עצמית קיצונית וחי את החיים ההומוסקסואליים בצורה של נבואה המגשימה את עצמה בצורה מנוכרת שגורמת לך לשנוא את עצמך. מאחר שהפסקת ההתמכרות בכוח לא נראית לי מעשית, ה"אקמול" היחיד שאני יכול להציע לך הוא ללכת לסאונה ולמקומות הנלוזים הרבה יותר כי כנראה בשלב זה זה לא מרתיע אותך מספיק ואולי אז גם תפנה לטיפול. (כמובן שהדברים נכתבים בתגובה לדבריך - אין לי הסתייגות מוסרית או פסיכולוגית מסאונה ו/או מקומות "נלוזים" אחרים כל עוד הם גורמים הנאה לאדם). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.com

30/06/2006 | 09:27 | מאת: מיכאל

יש לי לינק בשבילך, שלא תרגיש בודד במערכה... http://www.nrg.co.il/online/40/ART1/078/579.html נו, טוב, אולי זה לא יעזור, כי מה שעושה לאנשים מסויימים טוב, עושה לך רע...אבל למה בעצם זה רע לך כל-כך? מה ההבדל בין מכור לבין מישהו שנהנה מהחיים? למה אשה ששוכבת עם גבר כל יום היא נימפומנית הראויה לגנאי, וגבר ששוכב עם אשה אחרת כל יום הוא דון ז'ואן הראוי להערכה? אה, כן, אנחנו בפורום הומואים...ובכל זאת הצגתי את השאלה הזו, כי נראה לי שאתה מרגיש רע עם עצמך כי זה מה שהכניסו לך לראש... אתה אובססיבי לגבי זה? חושב רק על זה? אם אתה לא עושה סקס יום אחד אתה מרגיש תסמיני גמילה? זה כמו להיות מכור לסיגריות? נו, טוב, אל תתיחס אלי יותר מדי, אני ציני היום...אגב, אני מומחה במחשבות אובדניות, אבל זה לא כי יש לי יותר מדי סקס... בברכה מיכאל

30/06/2006 | 12:55 | מאת: יותם

"מה שהכניסו לך לראש...." זה תמיד הצחיק אותי באותה נשימה אותם אנשים שמדברים על השוני בין הומאיות מבחירה או התנאיה סביבתית... אני לא מבקר את הדעה שלך היא הייתה מאוד מתוקה והכתבה באמת ניחמה אותי בצורה מוזרה לכמה שניות ותודה בכלל ליחס אבל מה זה משנה מה קרה עד עכשיו מה הכניסו לי לראש... זה משנה כמו ש"לא נולדתי הומו והסביבה והחינוך הפך אותי לכזה...." כרגע אני צריך להתמודד עם עצמי עם ההתניות שלי על עצמי ועם כל הבעיות שאימצתי בדרך בצורה כזאת או אחרת... וזה עושה לי רע , לי , רק לי אני לא מעיד על אובדן העולם דרך פריצות ומטיפנות דתית... אישה היא "שרמוטה" רק אם היא מחשיבה את עצמה כזאת לדעתי לי זה עושה רע - והייתי רוצה להפסיק עם זה וקשה לי.... זהו זו לא הבעיה היחידה זו לא הבעיה "האם הגדולה" היא אחת מיני רבות אבל לוקחת יחסית הרבה אנרגיות מחיי והייתי רוצה להתמודד עם זה פניתי בפורום לעצה וקיבלתי ביטול ילדותי כאילו הבעיה לא סקסית מספיק אובדנותאוי שמענו על זה - התמכרות לסקס - נו באמת אתה כזה פרימיטיבי תתשחרר אתה פשוט הומופוב - כאילו שהידיעה עוזרת לי וכמובן הקסם הגדול העצה האולטיטיבית - אולי כדאי שתלך לטיפול ואני באמת כותב את המילים בסלחנות ולא בעקיצה ישירה קצת סרקאזם.. אבל באמת מתוך בקשה לעזרה אני לא מצליח להבין את מהות הפורום אם אפשר היה לסכם את רוב ההודעות לפני החתימה האישית של המייעץ - אני ממליץ שתפנה לטיפול בהצלחה ד"ר .... מה מטרת ההתיעצויות פה? סינון מטופלים? תשובה שתמתיק את מרירות חיי ה"פתורים" והפניייה קרה לאלה הנואשים... זו תהיה צביעות לבקר את הביקורת שלי - זה לא לך כל המקום הזה פשוט אל תפנה , אתה מבקר ונכנס לכותב כי פייר מקומות כאלה נפתחו כדי שנדבר ונפרוק ושלא ישאלו אותי אחרי שתי הודעות אם אני פסיבי או ממוקם אני מודה ומעריך את כל העזרה שד"ר גידי נותן לי בתשובות שלו כאן לכולם - הוא לא חייב לי כלום אבל אני עדיין רוצה קצת... לא יודע... או שאני הטיפשי וזה מקום מקצועי לחלוטין ולגמרי ואני באמת לא מבין את מהות המקום באם כן התנצלותי הכנה - אשתדל לא להפריע יותר

מנהל פורום שרינק פרנדלי - ייעוץ פסיכולוגי לגברים הומואים, ביסקסואלים וא-מיניים